בספר, שנכתב בסגנון שמזכיר הופעת סטנד-אפ, מגלה אלון רז את כל האמת על נשים, גברים, מה הם מסתירים אלה מאלה ומה הם מוכנים לסבול או לעשות כדי למצוא חן בעיני המין השני. משעשע, נועז, מצחיק, מופרע - כל האמת בלי חשבון.
"למי שעוד לא הבין הייתי מייעץ לפרוש בשיא ולגשת לקרוא ספר אחר. כיוון שהספר הזה יזעזע לכם את אמות 'הזיפים', ויגרום לכם בחילה כשתבינו שכולנו בעצם חלק מאותו משחק מעוות, מורט עצבים, ילדותי משהו, ומיותר כל כך, שנקרא משחק היציאות."
"ועכשיו כל בחורה שקוראת את הספר שואלת את נושנוש שלה אם זה נכון מה שכתוב. הוא מכחיש וכולם מאושרים עד שנפגשים ברבנות והופכים חלק מהסטטיסטיקה האכזרית של ימינו. ואלה שלא מתגרשים היו מתים להתגרש, רק חבל להם לפרק את החבילה ולשלם מזונות ולהתעלל בילדים, אז הם נשארים ביחד וממשיכים לשקר."
"אבל האמת היא אכזרית הרבה יותר. אנחנו לא רוצים להיות לבד, פשוט מפני שכך מצפים מאיתנו. כל אחד היה מעדיף לקום בבוקר ולהפליץ מתחת לשמיכה בלי לשמוע 'איכס' ברקע."
.jpg)
.jpg)
פתרונות של פרדוקסיםתושב האי מספר: "אנשי האי שלי הם שקרנים", ובהיותו אחד מהם גם הוא עצמו שקרן. מכאן שהוא שיקר - הם (כולל הוא עצמו) דווקא דוברי אמת. אם כך הוא אמר דבר אמת, כלומר הם באמת שקרנים. מכאן שגם הוא עצמו שקרן. נכנסנו ללופ...
הפתרון של פרדוקס זה פשוט. לעומת זאת הפתרון של המשפט "אני שקרן" הרבה יותר קשה, ונחשב לאחד הפרדוקסים הקשים ביותר.
בשל אופיים החידתי, וכיוון שאינם דורשים בדרך כלל ידע מוקדם, הפכו הפרדוקסים לתחום המושך ומעניין את כלל הציבור הרחב. מרבית הפרדוקסים אינם דורשים כל ידע מקצועי, אלא רק היגיון פשוט ושכל ישר. בהתאם לכך מנוסח הספר בשפה ברורה ומובנת לכול.
בספר זה נפתרים פרדוקסים שנחשבו עד כה כבלתי פתירים, או שנפתרים בצורה פשוטה פרדוקסים שעד כה נפתרו בצורה מורכבת.
הספר פתרונות של פרדוקסים גורס כי לכל הפרדוקסים יש פתרון, ומצביע על המכשלות שבגללן התקשו עד כה לפתור אותם.
לאורך הספר מוצגים הפרדוקסים בסדר מן הקל אל הכבד, ובסופו מגיעים לתובנות מרהיבות, שלהן השלכות שונות על תחומים רבים.
יצחק נבו מהנדס רכיבים בגמלאות. בין השאר עבד ברפאל, אינטל ו-SCD.
הוסף לסל
קרא עוד
אריות על נמ"רים"התרעת נ"ט, מושב שמאלי אחורי," מאותתת לי קסדת הג'נטקס.
פאקינג שיט! זה המושב שלי. אני ממתין בחרדה לרגע שהנ"ט יפגע...
בשבעה באוקטובר 2023 התעוררה מדינת ישראל לבוקר השחור ביותר בתולדותיה. אלי זילברמן, קצין (מיל') בגבעתי, היה באותו בוקר בביתו בירושלים. בעודו צופה בתקשורת בדיווחים הראשוניים, הוא מקבל טלפון מקצין עמית שנמצא בשטח: "זילברמן, יורים עליי, תבוא דחוף". זמן קצר לאחר מכן הוא כבר מחלץ פצועים וניצולים במתחם הזוועות של מסיבת הנובה, ומייד לאחר מכן - מנהל עם חבריו קרבות פנים אל פנים מול מחבלי הנוח'בה בכפר עזה.
כמה ימים אחרי כן הוא מוצא את עצמו בלב עזה יחד עם חטיבת גבעתי, על גבי נמ"ר, מפקד על חיילים ונלחם בשטח.
בספרו המרתק, הנקרא בנשימה עצורה כספר מתח, מספר אלי זילברמן, מנקודת מבט של קצין בצוות הפיקוד של המח"ט, על הקרבות הקשים שמנהלת החטיבה מחלקה הצפוני של עזה ועד רפיח, בלחימה רצופה ואינטנסיבית כפי שלא הייתה בעזה מעולם; על סיפורי הגבורה בדיוק כפי שחווה אותם בשטח; על מנגנון קבלת החלטות מורכב שבקצהו יש השפעה תמידית על חיי אדם.
זהו סיפורו של דור צעיר ונחוש של לוחמים ומפקדים שנהגו לכנותם "דור המסכים", שיצא להילחם מלחמה קיומית - ומצא בשדה הקרב את הביחד ואת הרצון העז לנצח בכל עימות ולהשיב את חטופינו הביתה. ובמקביל, זהו גם סיפור מרגש של המשפחה שנשארה מאחור ותומכת ללא סייג, ועל ההתמודדות עם המשברים הנגרמים בעקבות ההיעדרות הארוכה מהבית והצלקות שמותירה המלחמה גם בנפש.
אלי זילברמן הוא קצין חי"ר במילואים. נשוי לשיר, אבא של עומר ותם. יזם בעולמות הסטארט-אפ ומרצה על המלחמה בעזה. בשירותו הצבאי פיקד על פלוגת טירונים ופלוגת לוחמים, היה קצין אג"ם חטיבה. בתפקידו האחרון בקבע שימש סגן מפקד גדוד שקד של גבעתי, ולאחר התמרון של חטיבת גבעתי ברפיח מונה למפקד גדוד במילואים. אריות על נמ"רים הוא ספרו הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד
מרגי האלרגיבספר מרגי האלרגי, ההורים והילדים זוכים להתלוות ליום הראשון של מרגי בגן החדש. יחד איתו הקוראים יכירו חברים חדשים בגן ויתמודדו עם דילמות הקשורות לאלרגיה.
כמו מרגי, גם אני גדלתי ילדה אלרגית לביצים. החוויה שלי הובילה לכתיבת ספר שייתן לאלרגיה הלא נראית תיאור במילים, בצבע ובתמונה.
הייתי ילדה שמחה מאוד, אך תמיד הרגשתי מיוחדת. ההורים והסובבים אותי תמיד דאגו שתהיה לי עוגה, לביבה או מאכל בלי ביצים. גילוי האלרגיה, הזהירות והמודעות שנאלצתי לגדול בחסותם, בנו הרבה מ האופי שלי.
אני מקווה שהספר מרגי האלרגי יוסיף להורים, לילדים ולגננות נקודת ייחוס חברתית, ויאפשר לכל הילדים להזדהות עם מרגי שבסך הכול רוצה להרגיש שייך, ולא תמיד מצליח להסביר בקול מה הוא מרגיש.
אם כולנו נחמול ונזדהה - יהיה לנו עולם יותר יפה.
עדי שפרן
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||