הרומן בסך הכול רציתי להיות אימא מאת חנה כהן מגולל מסכת חיים שלמה שבמרכזה אישה, המתמודדת באומץ וגבורה עם טראומות ומשברים רבים הפוקדים אותה בזה אחר זה, עד שהקורא שואל את עצמו: ייתכן שכל אלה קורים בחייה של אישה אחת?
בשפה עשירה וחושפנית, מרתקת ומותחת, מתארת הסופרת את המשברים והקונפליקטים בין בנות לאבות, עקרות, נישואין כושלים, סודות אפלים, אימוץ, אמונות תפלות, עין הרע וכישופים.
כבר בתחילה שוקע הקורא בעולמה של הגיבורה, מלווה אותה במסע חייה ועוקב בדאגה אחר התבגרותה מתוך אמפתיה והזדהות, בוכה וצוחק עימה, נע יחד איתה במטוטלת שבין תחושות של בדידות, כאב, בושה, אשמה, חרטה, לבין אומץ, ביטחון עצמי וכבוד.
הקורא נחשף ללידות השקטות שהגיבורה עוברת זו אחר זו, “שבע יפול צדיק וקם” מתוך כל לידה שקטה היא משילה את הפגיעות ויוצאת שוב למאבק על אימהות, ובכל מסע היא נחושה ואופטימית יותר מתמיד לממש אימהות, זוגיות ומשפחה.
חנה, אישה חזקה וחכמה שלוקחת אחריות ושליטה על הגה חייה. בשום שלב אינה מוותרת לעצמה ומגיעה בסוף לחוף מבטחים. יותר מכול חנה כהן ממחישה שיש בכוחם של אנשים לצמוח ולגדול מתוך משברים. מומלץ בחום!
פרופ’ שלמה קניאל


אבא היה מכחיש שואהבספרו הרביעי, ״אבא היה מכחיש שואה״, בוחן הסופר והעיתונאי יורי ינובר את מערכת היחסים שלו עם אביו שעבר את שואת אירופה בגטו ובמחנות הריכוז בפולין, ובעקבותיה את מערכת היחסים שלו עם העם היהודי כולו ועם אלוהים.
ינובר דן ביחסינו עם אלוהים, ואיפה היה בשואה, ומהם היהדות והעם היהודי (אנחנו משפחה), ואיך נוקמים על טרגדיה ברמה קוסמית, ועל מה שהוא מכנה ״הפורנוגרפיה של הנצחת השואה״, וגם על ״אשליית השואה״ – קריאת תיגר על מהות התפיסה שלנו של סבלותינו, וההבטחה שיום יבוא ונבין מה באמת התרחש שם, בין 1939 ו-1945.
"אבא שלי, שהיה ניצול אושוויץ, היה מכחיש שואה כי בשבילו היא הייתה מגרש משחקים מטורף, וסבא, שהיה חסיד גור, קפץ אל האש בשמחה ולא הבין מה זה בכלל השואה שכולם מדברים עליה״.
יורי ינובר, יליד תל אביב, עבר לגור במנהטן אחרי השירות הצבאי וחי שם עם אשתו ילידת קליפורניה במשך כ-40 שנה. ב-2011 חזר ארצה עם אשתו ובתו.
הוסף לסל
קרא עוד
אין כמו בביתחמישה סיפורים קצרים, מחורזים ומשעשעים עם תובנות לראשית הקריאה וגם לשעת סיפור לפני השינה.
הוסף לסל
קרא עוד
המאבק לשלוםהספרות ההיסטורית והתאורטית שנכתבה בשנים האחרונות מאפשרת התבוננות רבת עניין בסוגיית הסדרי השלום שחתמה ישראל עם מצרים וירדן. ספרות זו מהווה אתגר לדון בהתנהלותם הפוליטית של מנחם בגין ויצחק רבין כאירוע היסטורי מפרספקטיבה תאורטית. מה בתכונותיהם של השניים שעוצבו בשנות ילדותם ובגרותם גרם להם לפצח את הקודים האופרטיביים של הנשיא סאדאת והמלך חוסיין ולשנות את מצבה האסטרטגי של ישראל ממלחמה להסדרי שלום? סוגיה היסטורית זו נדונה בהרחבה בספר זה לאורן של תאוריות מתחום המנהיגות והיא עשויה לעורר עניין רב אצל שוחרי הדעת.
באמצעות כלים תאורטיים של התנהגות אפקטיבית וקבלת החלטות מורכבות דן המחבר בסדרה של אסטרטגיות מתוחכמות שנקטו השניים בהצלחה שעשתה אותם ראויים לתואר קברניטי השלום. בשונה מההנחה הקלאסית הרואה בכישוריו האפקטיביים של המנהיג את הגורם המכריע להצלחתו, מצביע המחבר על חשיבות המוטיבציות הרגשיות ותחושת השליחות של המנהיג המניעות את כישרונותיו הקוגניטיביים.
הספר אינו רק סיפור היסטורי על קורותיהם ודרך התנהלותם הדיפלומטית של שני מנהיגי שלום דגולים. הוא כולל גם תובנות אקטואליות. התחושה של בגין ורבין שהם נושאים על כתפיהם את ההיסטוריה היהודית והישראלית הניעה אותם ליצור לישראל עתיד בטוח יותר. ייתכן שאנו זקוקים למנהיגים מסוגם. כישלון היישום של הסכם אוסלו והניסיון שלא צלח להניע שלום עם הסורים מהווים תמרורי אזהרה שכדאי ללמוד מהם.
המחבר מציב אתגר בפני תאורטיקנים שהדגשתם מרכיבים קוגניטיביים, ארגוניים ורגשיים בסגנונם של מנהיגים לוקה בחסר. הוא טוען שיש להשלימם במרכיבי הנעה תחושתיים ולבחון כיצד עוצבו כלקחים בעברם. סביבת השחקן חשובה משתי בחינות נוספות; אין להתעלם ממשתני התחרות הפוליטית וגם לא ממשתני הסביבה האופרטיביים שבו פועל השחקן.
ד"ר דניאל בן-חורין חוקר את המנהיגות הפוליטית ואת ביטוייה בסכסוך הערבי-ישראלי. הוא לימד באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל והוא מחברם של הספרים: מבט אחר; ענת חושבת פוליטיקה; חוכמת המהסס; חידת דיין. המאבק לשלום הוא ספרו החמישי.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||