

קולות שתמיד איתי"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי(קשרית) המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלות טכניות ומבצעיות הכרוכות בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית, ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום כיפור) תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקד בלוזה, היא קשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדוד תעלת סואץ, ביום השני למלחמת יום הכיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת לכיוון מזרח. מילאנו לא היה מחוז היחיד. גם מחוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה, קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי האוגדה. הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים. קולות שתמיד איתי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות, את ההפתעה, את קריאות לעזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים. ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחופי הים, לשקיעות המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת הדמים שפרצה בשבת בצהריים.
הוסף לסל
קרא עוד
לרקוד בשנייםלרקוד בשניים הוא דואט מוסיקלי רגיש, הרמוני, מכֻוון ומתואם, המוביל בצעדים אִטיים ובוטחים
מחול זוגי במסתרי אמנות המפגש. הסיפור לוקח את הקורא למסע מרתק וקסום בשני עולמות
שסיפוריהם שזורים זה בזה ביד אמן.
הוסף לסל
קרא עוד
אבן טועןקובץ סיפורים שנרקמו בשעות שאדם תוהה על חייו. אחדים מהם ביקשו את פישרם ואחדים התאמצו להינתק אל מחוזות ההזיה. יש מהם שמעוגנים באירועים שהיו ואחרים שיכלו להיות.
לידתם של הסיפורים בחיפוש דרכי ביטוי לעבודתה הספרותית של הכותבת, והם נותרו לצידה לאחר שמילאו את תפקידם. ראינו לנכון לכנס אותם בנפרד.
נורית יובל, מאיירת וסופרת ותיקה ורבת פעלים בתחום הספרות לילדים ונוער.
מספריה: דאבֶּליוּ עזאזל; נוצת בית החלומות; נורית לכל השנה; סַבְּרָהקָדַבְּרָה;
מתרגומיה: סוסון גבנונון מאת ירשוב; מעיבודיה: משלי שועלים מאת בְּרֶכְיָה הנקדן. איירה עיתונים וספרים רבים של מיטב היוצרים, ביניהם מגדל של קוביות בניתי והנשיקה שהלכה לאיבוד מאת דבורה עומר.
ספרה הקודם למבוגרים, חיים של נייר (בהוצאת גוונים), נכתב בסוגת אוטו-בִּדְיוֹנוֹגְרַפְיָה. תועדו בו מכתבים מימי שירותו של רופא ארצישראלי בצבא זר בימים שלפני קום המדינה, ילדוּת ירושלמית ומשפחה המצפה לו בצל מלחמות מכוננות. זהו סיפור אישי המשחזר תקופה בחיי המדינה ואת טלטלת המאה העשרים אשר הצמיחו גיבורים בעל כורחם.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 5 קונים דירגו מוצר זה | ||