את הסוד הגדול הזה שלי מעולם לא גיליתי לאף אחד, למעט לחברתי הטובה ציפי.
בספר זה לראשונה אני משתפת גם אתכם, הקוראים. כתבתי בו את האמת שמעולם לא העזתי לומר בקול רם אפילו לעצמי:
שאני, דנה גולד לוין, אישה בת 40, גרושה ואם חד-הורית לשני מתבגרים, התפרנסתי מהתערטלות מול גברים זרים באתר מצלמות סקס. ולא, אני לא זונה. וגם לא סתם פרחה קלת דעת. אני האישה הכי נורמטיבית שאפשר לדמיין. ועדיין, בזה עסקתי.
תוך כדי עיסוקי בתחום זה גיליתי עולם שהדהים אותי. עולם סוער של גבריות יצרית מתפרצת מלא בתאוות, הורמונים, חרמנות בלתי נדלית ותשוקה עצומה בלתי מרוסנת. שם, באתר הזה, חשופה בגופי לעיניהם של גברים זרים, הפכתי להיות הפנטזיה הנשית שמעולם לא העזתי להיות בחיי. שם, מול מצלמת מסך המחשב, דווקא במקום שאין בו אלוהים ובתוך החושך אליו נבלעתי, גיליתי את עצמי, את מיניותי ואת האור הגדול שהפך לאהבת חיי.
דנה גולד לוין חושפת בפנינו ברומן ארוטי ביוגרפי נועז וגלוי לב את חייה, את מעגל האלימות שממנו ברחה, את אהבותיה, את כאביה, את מיניותה הרדומה ואת הפנטזיות שהתעוררו בה רק לאחר הגירושים. היא סוחפת אותנו למסע מרתק בנבכי הנפש ובתשוקות הגוף, שבמהלכו נמצא עצמנו פעורי פה אל מול המציאות שאכן עולה, מסתבר, על כל דמיון.
זה לא עוד ספר ארוטי, אלא הרבה יותר מזה.


תשע בכיכרלפני עשרים שנה נסענו ליער ביריה.
הלכנו ברגל, טיול טבע.
ואחר כך הגענו ליישוב ביריה.
פגשנו אנשים שעלו ארצה בשנות החמישים, ומאז הם מתגוררים במקום.
הם סיפרו לנו שמעולם לא היו בתל אביב.
התפלאנו;
מה כבר המרחק בין ביריה לתל אביב.
אבל עכשיו אני חושבת:
יש בתל אביב הרבה אנשים שמעולם לא היו ביישוב ביריה.
ואיך שלא מסתכלים, זה בדיוק אותו מרחק.
בחורף 2015 יצאה דליה גבריאלי נורי, פרופסור לתרבות ותקשורת, למסע בפריפריה של ישראל. מדי בוקר נחתה בכיכר אחרת, שוחחה עם אנשים וחשבה מחשבות. ימים אחדים לאחר מכן הוחלט על קיום הבחירות לכנסת.
הספר הזה הוא קפסולת זמן של הפריפריה הישראלית סביב בחירות 2015.
הוסף לסל
קרא עוד
אגדה עכשווית על נסיכה עצמאית - הארמון השבויבוקר אחד מתעוררת הנסיכה לקול רעש והמולה, ומגלה להפתעתה שזרים פולשים לארמונה היפה ומגרשים אותה משם. הנסיכה לא נואשת מהמצב ויוצאת לפעולה שתחזיר לה את ביתה.
הספר אגדה עכשווית על נסיכה עצמאית – הארמון השבוי מזכיר לנו שאנחנו יכולים למצוא פתרונות לבעיות שלנו בעצמנו.
הוסף לסל
קרא עוד
גברת אלקלעי ישנה עם נעליים"נוסטלגיה היא זגוגית מכוסה ערפילי געגוע, כלואה באמבטיית קרח של כאן ועכשיו.
זה היה חמישי בערב חורפי. הבית כולו היה אפוף ריח של חמין, כזה עם קישקע וביצים חומות שעומדות על אש קטנה ואסבסט כדי שאחרי יממה על האש אפשר יהיה לאכול את העצמות. מחוג השעון שלפני 'מבט' בשמונה בערב טרם השלים את סיבובו..."
גברת אלקלעי ישנה עם נעליים הוא לקט סיפורים קצרים, הכתובים מזווית ראייתו של ילד בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20. סיפורים המקפלים בתוכם מציאות שעיצבה את המבוגרים שאנחנו היום.
במבט אוהב מפיח המחבר חיים בדמויות השקופות, בעלות הידיים המיובלות עם שחור מתחת לציפורניים, מתחנה מרכזית בתל אביב, מחולון ובעיקר מהילדות, הנעורים והחיים של כולנו. הוא מעניק להן שם ופנים, ומביא בשפתן אמת חזקה, נוקבת, ביקורתית, שנונה והומוריסטית – עליהן, עלינו ועל החברה שבה אנו חיים. תקראו עליהם – תבינו אותנו.
זהו ספר הביכורים של גיל עדני, דור 24 בארץ, בנם של משה (מוסא) ומרים ז"ל, שלהם מוקדש הספר, אבא של נבו ושחר, שיבדלו לחיים ארוכים וטובים. גיל בעל שני תארי MA, עוסק בניהול, וכותב כי... הוא לא יכול אחרת.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||