זהו ספרו השני של תומס הארדי שפורסם בעילום שם ב־ 1872 , ומובא כאן לראשונה בתרגום עברי. בספר זה ייסד הארדי את מחוז ווסקס הבדיוני שישוב ויופיע בספריו הבאים. הזמן המתואר ברומן הוא אמצע המאה התשע־עשרה, כחמישים שנה לפני פרסום הספר.
הארדי מתאר ביד אומן שופעת נוסטלגיה ואירוניה את האזור הכפרי בדרום אנגליה — הטבע על חילופי עונותיו, היערות והשדות, התפוחים והסיידר המופק מהם, קולות היער, ציוצי הציפורים וזמזום הדבורים. על רקע אלה מצוירים אנשי הכפר המנהלים חיים תמימים ומוגנים, רגע לפני פרוץ המהפכה התעשייתית ופלישת הרכבת.
אך אין חיים ללא קונפליקטים: המקהלה הכפרית המסורתית נדחקת מתפקידה בכנסייה על ידי הכומר נציג הקדמה ואילו המורה הצעירה היפה פָאנְסִי דֵיי, צריכה לבחור בין שלושה מחזרים השונים זה מזה באופיים ובמעמדם.
החסד והאופטימיות השורים על הרומן מתחילתו ועד סופו הפכו אותו אחד מן האהובים על קוראי הארדי. 'תחת עץ היער' אף עובד לבמה ולקולנוע מספר פעמים.


קלפים במנזרבמנזר בהרי ירושלים, בשלהי החורף, מתכנסים שמונה עשר אנשים, גברים ונשים, לסוף שבוע של משחק קלפים.
חברי הקבוצה זרים זה לזה, והמכנה המשותף היחיד שלהם הוא היותם פנויים ופנויות.
בכתיבה ישירה, חשופה ונוגעת, נפרם המרקם העדין של מערכות יחסים בתוך טקסט ספרותי, שדמיון ומציאות משולבים בו יחדיו, עד כדי טישטוש ביניהם.
הוסף לסל
קרא עוד
חמור לבןהעלילה נפתחת במסע של גבי ליוון ובמפגש תמוה בינו ובין אריס, צעיר יווני נוצרי־אורתודוקסי המגלה עניין בברית הישנה וביהדות. בין גבי ואריס נרקמת מערכת יחסים של סקרנות וניגודים במציאות חיים בלתי נתפסת הפוסעת על הסף, ובה הכול עוד יכול לקרות. זהו סיפור על צעירים המחפשים זהות אישית, חברתית ולאומית. מסעו של גבי מוביל אותו להתמודדות עם אהבה סוחפת ומפתיעה ואל מחוזות בלתי צפויים, בעוד מסעו המפותל של אריס מביא אותו לנשמת היהדות וללב הסכסוך הישראלי־פלסטיני המדמם.
זהו ספרו העלילתי הראשון של חיים אברהם – צייר, עיתונאי, במאי סרטים וטלוויזיה. "הילת האדם" – ביוגרפיה שכתב על הצלם בוריס כרמי – ראתה אור בהוצאת עולם הצילום. מאמרים וביקורות פרי עטו בנושאי אומנות פורסמו בכתבי עת רבים: "צילום", "אנשים", "את" ו"עולם הצילום". בין היתר, המחבר הפיק את סדרת הספרות העברית "לשון המראות" וביים את הסדרה "בקריאה ראשונה' – על סופרים וספרים. הסדרות שודרו בערוצים 11, 22 ובטלוויזיה החינוכית.
הוסף לסל
קרא עוד
תמיד רציתי בת"אימא, אני רוצה להסתפר", היא אומרת לי. על מה היא מדברת, לא הצלחתי להבין. מאיפה זה הגיע פתאום? לספר את שיערה הבלונדיני, הארוך והגולש, שמספריים לא נגעו בו מאז שנולדה. הרי היא מעולם לא רצתה להסתפר.
ככה זה התחיל, פתאום, סתם כך, באמצע החיים שלי. שלי, אבל לא שלה, כי אלו לא היו החיים שלה, היא רצתה, ללכת עם האמת ואני נסחפתי בזרם החזק, צמודה חזק־חזק להחלטות, שגוררות אותי לשינוי. התנפץ לי החלום, מרעיד את עולמי, ולירון הופך/ת לנגד עיני לנער יפה תואר. והנער הזה מלמד אותי המון, יותר ממה שיכולתי לדמיין. על נחישות, על תקווה, על קווים שאסור סתם כך ליישר רק כדי שיתאימו למה שמקובל ולמה שאומרים, ועל כך שבחירה היא זכות באותה מידה שהיא גם חובה.
עופרית מצס בת 47 , משמשת סייעת רפואית ומאפרת מקצועית. היא אם לליעד וללירון, בן שנולד בגוף של בת, שבגיל שש־עשרה הגיע והפך את עולמה, טלטל אותו מצד לצד, עד שהגיעו לצד האחר, האמיתי יותר, הבטוח יותר, המוגשם. את התהליך עברה עופרית באומץ ובאהבה של אימא, יד ביד עם לירון, על כל הטלטלות והדמעות שבדרך. הם משפחה מקבלת, שלמדה רבות ובאה לשתף. סיפורה של המשפחה מתועד בסדרה דוקומנטרית על ידי מדליה הפקות עבור YES דוקו.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 3 קונים דירגו מוצר זה | ||