שׁוּב לַיְלָה שֶׁל קַיִץ מַהְבִּיל
אוֹ יוֹם גָּשׁוּם וְסוֹעֵר,
וְאַתְּ, מַגִּיעָה בִּסְעָרָה וּמִתְיַצֶּבֶת בְּלִי לְהוֹדִיעַ,
וַאֲנִי מַקְשִׁיבָה לָךְ, כּוֹתֶבֶת וּמְעַצֶּבֶת
אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַפִּזְמְוֹן.
(מתוך השראה)
אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת טִיּוּל הָעַצְמָאוּת
אֶל אֶרֶץ הָעֹשֶׁר
אוֹ אֶרֶץ הָענִיֹ,
אֶל אֶרֶץ הָאֶתְמוֹל
אוֹ אֶרֶץ הַמָּחָר.
(מתוך טיול העצמאות)
לאה כץ, דור שני לניצולי שואה. הספר שכתבתי... הוא מקבץ שירים ופזמונים שכתבה במשך שנים רבות בנושאים שונים: שירים על תל אביב – עיר נעוריה האהובה, שירי ילדים, שירי אהבה, שיר על חבר/בן שלא חזר, שיר על ילד שונה, וכן שירים בהשראת הסיפורים מבית הוריה.


את היאפעימות הלב
אֹסֶף כָּל פְּעִימוֹת הַלֵּב שֶׁהֶחְסַרְתִּי בִּגְלָלֵךְ
אוֹ בִּשְׁמֵךְ מֵרֹב רֶגֶשׁ...
לוּ הָיוּ מִתְקַבְּצוֹת הַפְּעִימוֹת הַחֲסֵרוֹת בְּאָדָם אֶחָד
הֵן הָיוּ מַסְפִּיקוֹת לְחַיִּים שְׁלֵמִים, שְׂמֵחִים וּמְלֵאִים.
הוסף לסל
קרא עוד
נבואה וגעגועהשדה היה אין-סופי. גווניו הצהובים נמתחו עד האופק ונדמה היה שהשמיים יהפכו גם הם להיות צהובים מרוב שדות. רוח חזקה הכתה בפניי, טיפות גשם הרטיבו את שמלתי, רצתי יחפה מתעלמת מכל הקוצים שדקרו את כפות רגליי. שולי השמלה נתפסו בשיבולים ועלים יבשים נתפסו בשערי. מאיפה יש כאן עלים הרי אין עצים? רק שדה צהוב ובלתי נגמר ואני חייבת לרוץ מהר להספיק, לפני שייגמר. הנשימה כבדה, הלב דופק בקצב על טבעי, הדמעות זולגות מתערבבות עם גשם, הלוואי שתהיה שם כשאגיע. השדה אין-סופי, הרוח בולמת אותי, אני מתנשפת.
דפים אלו נושאים לא רק מילים, אלא קול ייחודי - עוצמתי ושברירי כאחד, שמבקש להתבונן באומץ על נשיות מודעת, אימהות שהיא מהות, חוסר צדק, כמיהה וגם שבר שבעה באוקטובר שמתוכו צמחה הודיה.
השירים וקטעי הפרוזה שבספר נולדו מתוך הלב, מתוך גוף זוכר, מתוך ימים של חסד וכאב, תערובת של מציאות ובדיה.
זהו ספר על כוחן של מילים לרפא, לצעוק את האמת, למלא חללים שנפערו בתודעה, להיות אהבה וחיים.
והמילים אינן מבקשות אישורים, הן מבקשות להישמע. להיות עדות לחוסן ואותנטיות לצד דמיון ותעתועים, אומץ וחוזק לצד ארעיות ושבריריות.
נבואה וגעגוע הוא ספר הביכורים של לורן סגל כהן, ילידת 1972, אימא, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית למען בני אדם ובעלי חיים.
הוסף לסל
קרא עוד
גם האבן אינה חסינהירה מהוקצעת, פוצעת. לא מכבירה מילים, לא מחסירה מילים. אומרת את עיקר העיקרים. ביסוד שיריה של רבקה גרנות מונח כאב גדול, אבל אין הוא מציף את כתיבתה, אלא במידה המדויקת והנכונה, שהיא מתירה לו לעשות כן. "גם האבן אינה חסינה" והיא עלולה להיבקע, אבל לא להתפורר. והמבע השירי, גם של השבור והחלקי, הוא שלם.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| 7.8.19 | ספר שירים שילוב של מאועות של המדינה ומבט אישי לסביבה ולמשפחה עלי והציחי | ||
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||