רעיון החזרה בתשובה עובר כחוט השני כמעט לכל אורכו של הסיפור. האם יש בחזרה בתשובה משום כפרה על מעשים רעים שנעשו בעבר?
עלילת הספר מבוססת על ארוע אמיתי, אך כל הדמויות שבסיפור הן פרי הדמיון.
.jpg)
.jpg)
הפטנטכשההמצאה שלו זכתה לכינוי "גאונית", כזאת שעתידה לשנות את פני המקצוע שלו, לא העלה על דעתו ד"ר דניאל ליבנה שחייו עומדים להשתנות מן היסוד. בדהירתו המהירה אל הצמרת הדהדה בראשו האזהרה: 'התחום מסוכן! האפשרות להיפגע קלה. מדובר בהרבה כסף. תשמור עליו כעל בבת עינך, כמו שאתה שומר על המשפחה שלך'. כל אדם הנמצא בסביבתו, קרוב כרחוק, הפך לאויב המנסה לפצח בכל דרך את סוד הפטנט שפיתח.
הוסף לסל
קרא עוד
ויהי בימי קורונהתוך כדי שאני באמצע הצִחְצוּח באמבטיה, נכנסת דבורתי, פותחת את המגירה השמאלית של התרופות, שולפת משם קופסא קטנה, זורקת לפח האשפה, מסתובבת ויוצאת... אני, עם פה מלא, מטפטף על הרצפה את משחת השיניים לכיוון הפח ודולה משם קופסת אָדוויל פוֹרטֶה, 30 שקל בסופּרפארם.
"תשאיר בפח!" היא קולטת אותי "לא קראת מה כתבה דוקטור קוֹנְסְטָּנְצֶה מאיטליה על אדוויל?"
"לא, מה כתבה?"
"תקשיב טוב. הדוקטורה הזאת שהיא מומחית בין לאומית למחלות זיקנה, כתבה במפורש שהאדוויל, כמו שהוא נכנס לגוף, ישר מחפש נגיף קורונאי רדום, מעמיס אותו על הגב ונוסע איתו דוּך לריאות. מספיק מסוכן, נכון?"
בשעה שמונה בול מתייצבת אירה המנקה שמגיעה להפוך לי את הבית.
"תגיד רמי, ראית מה כתבו בפייסבוק?" פולטת חסרת נשימה ומראה לי את הנייד שלה.
"אסור לקחת נורופן 50 מ"ג בשום אופן! אלא אם אתה רוצה לחטוף חורונה!" רצה לאמבטיה, חוזרת עם קופסת פלסטיק ומטיסה אותה לפח.
"אבל אירה זה נורופן 25 מ"ג לא 50..."
"גם זה חולירע לחורונה." אירה הזאת יש לה בעיה של שנים עם האות ק'...
"תגידי אירה, יש עוד תרופות חולירע שכתבו עליהם?" תוך חצי שעה העיפו לי לפח מאה שקל טבין וטקילין...
"לא יודעת, תיכף בודקת. תרים את הרגליים בבקשה."
יקיריי,
אסופת הפוסטים הזאת שנכתבה בעצם ימי הקורונה, דלתא, אומיקרונה, חולירע, החלה את דרכה בפוסט מחויך שהעליתי בַּפֵייסוּש בימיה הראשונים של המגיפה ימח-שמה...
תודה לכולכם שהייתם איתי בימים ההזויים ההם. שימו מסיכות, התמרחו באלכּוגֵ'יל, שתו מים, לכו רק בצל ותהיו לי בריאים...
ויהי בימי קורונה הוא ספרו השישי של רמי בר אדון.
קדמו לו:
מרפסת מול הים בהוצאת אסטרולוג/ידיעות ספרים
בסנדלים על גשר הירקון בהוצאת רימונים/כתר
קזוארינות מתות זקופות בהוצאת רימונים/כתר
דברים שרציתי לומר בהוצאת אוריון
הצריף של אביגדור בהוצאת אוריון
הוסף לסל
קרא עוד
אנשי הארץ המיוערתבקהילה מבודדת, בלב יערות, שני גברים ושלוש נשים חיים ונעים זה לצד זה ומסילות חייהם מצטלבות זו עם זו.
שניים מהם בני המעמד הגבוה – בעלת אחוזה קפריזית, שאדמות וגורלות נתונים בידיה, ורופא הכפר הרואה עצמו כמדען וכפילוסוף שהחמיץ את חייו. כנגדם, שתי דמויות כפריות אותנטיות החיות ביער כבסביבתן הטבעית – איכר זעיר, הדומה לעיתים ליצור טבע של היער, מתפרנס מעבודות מזדמנות ומהפקת סיידר, ובצידו פועלת צעירה כפרית המאוהבת בו ונאמנה לו עד כלות. בין שני מעמדות אלו ניצבת גרֵייס מֶלבְּרי, אישה צעירה שלידתה וילדותה בכפר וביער, אך חונכה בפנימיות מרוחקות לקראת חיי גבירה, שאליהם מייעד אותה אביה.
אל מול בני אנוש אלה, ניצב כוח טבע עצום ורב כוח – מקיף ואופף אותם מכל עבר – היער, המתואר ביד הארדי המשורר, על כל שפעת עציו וסבכיו, חילופי עונותיו, בעלי החיים שבו, סערותיו וגשמיו. היער מתנהל כסדרו על פי חוקי הטבע, אינו מכיר בבני אנוש, אין בו חמלה ואין בו רשעות, אך נראה שכל מהלך של גיבורי הספר נקבע ומוכתב על ידי אותו כוח טבע אדיש. הוא המפגיש ביניהם והוא המזמן על דרכם תקריות חורצות גורל.
את העלילה מלווה, כמו המקהלה בטרגדיה יוונית, חבורת שכירי יום כפריים שפרנסתם על היער. דרך שיחתם התמימה והלא מלומדת שומע הקורא תובנות על המתרחש וניבויים לעתיד.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||