.jpg)
.jpg)
בת הרימוןריח ורדים בגן הפורח, ניחוח מענג של חלות שבת, קול תפילה בבית הכנסת העתיק – גיאורגיה של אמצע המאה ה-20 הייתה ארץ של יופי ושל כאב. כאן, בין הרים מושלגים למסורות עתיקות, נשים יהודיות למדו לשרוד בעולם שבו לא תמיד הבחירה הייתה בידיהן.
בת הרימון הוא רומן המבוסס על סיפור אמיתי ומגולל את סיפור חייה של מרגו, אישה יהודייה גיאורגית, לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20. מילדותה בעיירה קטנה בגיאורגיה בזמן מלחמת העולם השנייה דרך נעוריה התוססים ועד לחייה הבוגרים, מרגו מתמודדת עם שורה של אתגרים: עוני, אובדן אביה במלחמה, אהבה נכזבת, נישואים כפויים, חטיפה וגירושין.
מרגו חיה בין נאמנויות סותרות, החלטות הרות גורל והבטחות שהופרו. המחיר שתשלם ילווה אותה לאורך חיים שלמים. שלושים ושלוש שנים יחלפו עד שתשמע את המילים: ״שלום אימא״, וגם אז תגלה, שהגורל עדיין לא סיים להטביע עליה את חותמו.
הוסף לסל
קרא עוד
שחור ולבן בצבעיםלפני שנים הייתה ילדה ששפכה אל תוך המילים הכתובות את כל הכאב שהיה אצור בתוכה. היא יצרה לעצמה עולם משלה, שלא הייתה בו כניסה לאף אדם, וכך חייתה סגורה בתוך הבועה שלה שנים רבות.
הילדה גדלה והפכה לאישה, שבזכות מתי-מעט למדה לסמוך על העולם, ובעיקר לסמוך על אנשים שהכירה בדרכה. זה לא היה תהליך קצר וקל. הרבה אכזבות ובגידות התוו את דרכה. היום הילדה/אישה ההיא עומדת בפניכם ואומרת לכם: תודה על הגשמת חלום חייה.
הוסף לסל
קרא עוד
המביא לבית הדפוסהמביא לבית הדפוס - חייו של זאב-וולף יוסקוביץ-יוסיפון
לא עוד, לא עוד ישיבה, לא עוד גורא. הם מכריחים אותי להתחתן עם אסתר, הבת הבכורה של פרץ נחום. לא רק שהיא מכוערת, גם אין לי על מה לדבר איתה.
אני רוצה לעשות דברים אחרים. נמאס לי מהספרים שיש כאן, שצריך להגיד מה אמר זה ומה ענה לו ההוא. אני רוצה לכתוב ספרים אחרים כמו מאפו, או שירים כמו י. ל. פרץ. אני רוצה אוויר. אני לא יכול לחיות כאן. אני רוצה מרחבים, שדות, עצים.
"אני מכריז בזאת על פתיחתה של שנת יוסיפון. לידידי היקר יוסקוביץ ימלאו בסוף השנה הזאת ששים שנים טבין ותקילין. השנה תתחיל היום לפנות ערב כאשר נצא כולנו וניטע כאן, בעין הוד, את כרם יוסיפון, שפירותיו יוקדשו ליצירת יין הראוי לשמו של ידידי יוסקוביץ הקרוי גם יוסיפון. בינתיים, עד שינטעו הגפנים, ייבצרו הענבים וייאצר היין בחביות..."
(איצ'ה ממבוש)
אחדים מתרגומים אלה באו בדפוס, בשעתם, ולפני שנים צירף ידידי זאב יוסיפון (יוסקוביץ) מן הפרקים הראשונים ההם חוברת "פרטית" משלו, והיה הולך- סובב בארץ כדרכו מאז, ומשמיע את שיריה, יחד עם שאר שירים שבתרמילו, לפני קהלו-מיודעו לעת שבת חברים גם יחד, בקיבוצים, במושבות ובערים. ליוסיפון, למינסטרֶל היהודי שבו, לתרמיל ולנבל שעל גבו ולפיטן שבחובּוֹ, מוקדש אוסף זה של שירת מינסטרֶלים שמקדֶם.
(נתן אלתרמן)
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||