אריה מוסקוביץ ("אריק"), אדם שלא רכש השכלה, נעשה בעל הון כבר בגיל צעיר, ואף זכה שאהובה, הנאווה בבנות, תהיה אשתו.כשאריק מציב לעצמו מטרה, אין לו מעצורים בדרך להשגתה, אך יחד עם זאת הוא מגלה נדיבות לב ונכונות לעזור לזולת ללא היסוס. אריק חולם שבנו ימשיך את דרכו, ונוחל אכזבה רבה כשהבן מסרב בכל תוקף להיכנס לעסקיו של אביו, ומעדיף להיות מדריך ספורט במועדון נוער.
סימנטוב הוא נהג משאית שנאלץ לנטוש את ספסל הלימודים בגיל צעיר, ובמרוצת הזמן למד להעריץ מוזיקה קלאסית. סימנטוב חושש מ"עין הרע", וכתוצאה מכך החמיץ הזדמנות נדירה להיכלל בספר השיאים של גינס.
לכאורה, שני צירים אלה הם קווים מקבילים שאינם נפגשים לעולם, אך למעשה, בעלילה שלפנינו הם חןתכים זה את זה כמה פעמים, ובאופן משמעותי ביותר בסופו של הסיפור, כאשר דמויות שנעלמו בתחילה חוזרות ונפגשות בעקבות צירוף מקרים מופלא ביותר.
הספר כתוב בהומור, בסגנון סטירי ובדמיון רב.


האיש מחצצון תמרפרדיקס היה קצין בצבאו של אלכסנדר מוקדון וחברו הטוב. בכיבוש יהודה הכיר בירושלים את דבורה, נערה מחצצון תמר, היא עין גדי. השניים התאהבו ובאו בברית הנישואין, לאחר ששמעון הצדיק, הכהן הגדול, גייר אותו ונתן לו את שמו העברי – יצחק בן אברהם.
יצחק הלך אחר אהובתו לחצצון תמר, שם הפך מאיש מלחמה לעובד אדמה. עם השנים היה למנהיגה האהוב של הקהילה. לשניים נולדה בת שנישאה וילדה בן ובת. הבת ובעלה מתו בטרם עת, והסב והסבתא טיפלו בנכדיהם והיו להם כהורים. איש מבני הקהילה לא ידע על עברו של יצחק, אך כולם הבחינו שאינו נוהג כאחד מהם.
לאחר מות אשתו האהובה לא מצא יצחק טעם להמשיך את חייו בחצצון תמר. הוא החליט לחזור לכור מחצבתו, מוקדון, ולסיים שם את חייו. נכדו המסור יצא למסע יחד עם סבו. תוך כדי המסע המפרך נחשף סודו של יצחק טיפין טיפין, ולנכד נתגלו דברים מפתיעים אודות סבו.
אלי רון נולד בחיפה בשנת 1937. היה חניך תנועת הנוער העובד בקרית חיים. יחד עם חבריו, חברי גרעין "רעות", שירת בנח"ל ובשנת 1958 התיישב בקיבוץ עין גדי, שהיה אז בחיתוליו (הקיבוץ הוקם ב-1956 אלי הקים משפחה עם רותי, חברת הגרעין, ונולדו להם ארבעה בנים. בקיבוץ היה אלי ממקימי הגן הבוטני ובו בעת היה מורה לחינוך גופני. עם יציאתו לגמלאות החל בכתיבה. עד כה ראו אור שבעה ספרים מפרי עטו. זהו ספרו השמיני.
הוסף לסל
קרא עוד
אופקים מתנגשיםאופקים מתנגשים הוא קובץ של סיפורים קצרים, מפתיעים ומותחים, הפורשים בפני הקוראים מפגשים מעניינים בין אנשים מתרבויות שונות ותפישות עולם אחרות.
הסיפורים שזורים באירוניה וציניות, שמבצבצות מתחת למסכה של חברותיות אנושית. העלילות הלא צפויות, בעלות הסוף המפתיע, מונעות על-ידי תפישות עולם אישיות של הדמויות, שמפרשות את העולם החדש לפי צורכיהן.
כל תרבות שומרת על עברה ונושאת עיניה אל העתיד, אל האופק, אבל הטכנולוגיה קירבה את היבשות וערבבה בין התרבויות, הפריפריה היגרה אל המרכז, והעתיד מתקדם בצעדי ענק ומאיים למחוק את העבר. העולם מתכווץ, ואופקיו מתנגשים זה בזה.
אוסף הסיפורים מצליח לרתק את הקוראים ולהיות עבורם אתגר קריאה מעניין ומהנה.
הוסף לסל
קרא עוד
גברת אלקלעי ישנה עם נעליים"נוסטלגיה היא זגוגית מכוסה ערפילי געגוע, כלואה באמבטיית קרח של כאן ועכשיו.
זה היה חמישי בערב חורפי. הבית כולו היה אפוף ריח של חמין, כזה עם קישקע וביצים חומות שעומדות על אש קטנה ואסבסט כדי שאחרי יממה על האש אפשר יהיה לאכול את העצמות. מחוג השעון שלפני 'מבט' בשמונה בערב טרם השלים את סיבובו..."
גברת אלקלעי ישנה עם נעליים הוא לקט סיפורים קצרים, הכתובים מזווית ראייתו של ילד בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20. סיפורים המקפלים בתוכם מציאות שעיצבה את המבוגרים שאנחנו היום.
במבט אוהב מפיח המחבר חיים בדמויות השקופות, בעלות הידיים המיובלות עם שחור מתחת לציפורניים, מתחנה מרכזית בתל אביב, מחולון ובעיקר מהילדות, הנעורים והחיים של כולנו. הוא מעניק להן שם ופנים, ומביא בשפתן אמת חזקה, נוקבת, ביקורתית, שנונה והומוריסטית – עליהן, עלינו ועל החברה שבה אנו חיים. תקראו עליהם – תבינו אותנו.
זהו ספר הביכורים של גיל עדני, דור 24 בארץ, בנם של משה (מוסא) ומרים ז"ל, שלהם מוקדש הספר, אבא של נבו ושחר, שיבדלו לחיים ארוכים וטובים. גיל בעל שני תארי MA, עוסק בניהול, וכותב כי... הוא לא יכול אחרת.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||