עלילתו של רומן מרתק ומורכב זה נעה במקביל בצירי זמן שונים ובין מקומות שונים, ובהם קיבוץ, מושב דתי ועיירת עולים. הוא פורש את האתגרים, התהפוכות והשינויים המתרחשים בחייו של שרול, איש אקדמיה בגמלאות, קיבוצניק לשעבר, ובחייהם של הסובבים אותו.
שגרת חייו מופרת ערב אחד כשבמסעדה, שבה הוא נוהג לסעוד בקביעות לבדו במשך שנים, פונה אליו סטודנטית צעירה ויפה ומבקשת להכיר אותו. הוא מופתע וכמובן מוחמא. מדוע פנתה דווקא אליו? מה הן כוונותיה?
הקשר המיוחד ההולך ונרקם בין השניים, לצד סיפור חייו ואהבתו הגדולה מן החיים למזי, בת למשפחה דתית מזרחית, אהבה שלא עמדה במבחן הזמן, יוצרים תמונה מעניינת, נוגעת ללב ורבת רבדים הן שלו והן של החברה הישראלית.
זהו סיפור על אהבה ועל החיפוש המתמיד אחריה, על החיים איתה ובלעדיה, על החמצה, תקווה והשלמה. סיפורי החיים של אשתו ושל הוריו של שרול, לצד סיפור חייה של מזי ושל משפחתה, שזורים היטב זה בזה ובהוויה הישראלית, ויוצרים פסיפס אנושי מעניין וסוחף המתואר בשפה קולחת ועשירה.
המחבר דובי ברק נולד ב-1950 בירושלים, גדל והתחנך בקיבוץ מעוז חיים ובקיבוץ יסעור. למד באוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר שני במחשבת ישראל. עסק שנים רבות בחינוך, בהוראה ובהנחיית מורות, ופרסם ספר בשם "חינוך בשיעור" (2011).


אזרח בכחולחיים, חייל משוחרר לאחר מלחמת יום הכיפורים, הולך ברחובות העיר בחופשת השחרור, נכנס לתחנת המשטרה העירונית ומחליט להתגייס למשטרה. הוא משרת כשוטר עד יציאתו לגמלאות לאחר עשרות שנים כקצין בכיר, בעל משפחה וזיכרונות מצלקים וטראומות מן הקרבות בסיני.
הספר מדגיש, בנוסף לעלילות ולאירועים, את יחסי האנוש בין השוטרים עצמם ובינם לבין האזרחים, לצד חיי משפחה, חברות והתנהלות בצל ההיררכיה הקשוחה והמשימות המשטרתיות.
הספר, שמלווה בקטעי שירה, המעצימים ומבארים את האירועים, הוא רומן דמיוני ברוח תקופת השירות ביחידות משטרה, שבהן שירת המחבר ניסן בר בראונשטיין כשוטר וכקצין בתפקידים מגוונים וכן שירת כקצין בשירות בתי הסוהר.
הוסף לסל
קרא עוד
תמיד רציתי בת"אימא, אני רוצה להסתפר", היא אומרת לי. על מה היא מדברת, לא הצלחתי להבין. מאיפה זה הגיע פתאום? לספר את שיערה הבלונדיני, הארוך והגולש, שמספריים לא נגעו בו מאז שנולדה. הרי היא מעולם לא רצתה להסתפר.
ככה זה התחיל, פתאום, סתם כך, באמצע החיים שלי. שלי, אבל לא שלה, כי אלו לא היו החיים שלה, היא רצתה, ללכת עם האמת ואני נסחפתי בזרם החזק, צמודה חזק־חזק להחלטות, שגוררות אותי לשינוי. התנפץ לי החלום, מרעיד את עולמי, ולירון הופך/ת לנגד עיני לנער יפה תואר. והנער הזה מלמד אותי המון, יותר ממה שיכולתי לדמיין. על נחישות, על תקווה, על קווים שאסור סתם כך ליישר רק כדי שיתאימו למה שמקובל ולמה שאומרים, ועל כך שבחירה היא זכות באותה מידה שהיא גם חובה.
עופרית מצס בת 47 , משמשת סייעת רפואית ומאפרת מקצועית. היא אם לליעד וללירון, בן שנולד בגוף של בת, שבגיל שש־עשרה הגיע והפך את עולמה, טלטל אותו מצד לצד, עד שהגיעו לצד האחר, האמיתי יותר, הבטוח יותר, המוגשם. את התהליך עברה עופרית באומץ ובאהבה של אימא, יד ביד עם לירון, על כל הטלטלות והדמעות שבדרך. הם משפחה מקבלת, שלמדה רבות ובאה לשתף. סיפורה של המשפחה מתועד בסדרה דוקומנטרית על ידי מדליה הפקות עבור YES דוקו.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||