

הדרך לשםלעתים יפגוש אדם את ייעודו דווקא בדרך שבה יבחר להתעלם אלי שיש
ממנו. עלינו לבדוק עם עצמנו: האם זהו המקום שבו היינו
רוצים להיות?
הוסף לסל
קרא עוד
הצריף של אביגדור"ילד, איך קוראים לך?"
כך, ממש במילים אלו, פונה אלי בבוקר מהביל של חודש יולי, הגדול מכולם, שרוע בחצר הצריף בלי חולצה על כיסא נוח מתפרק.
"רמי..." אני מגמגם לעברו.
"אוקי רמי, זה התפקיד הראשון שלך בתור מנהל אדמיניסטרטיבי של הצריף. רוץ מהר לגברת סוּסְליק הזקנה ותגיד לה שתוציא מהלמטה של המקרר ויטרינה שלה שלושה בקבוקי גולדסטאר הכי קרים שיש, הכי קרים!"
"ומי... משלם?" אני שואל בלחש בשביל לא להרגיז אותו על ההתחלה.
"תגיד לה שתרשום."
שש דקות על השעון בדיוק לקח לי להגיע מהצריף של אביגדור למכולת של גברת סוסליק, להכניס שלוש בירות גולדסטאר לשקית ולרוץ בחזרה. לא לפני שהסוסליקית שולחת לעברי קריאה עצבנית כמו שיצאתי מהמכולת.
"תגיד לפושטקים האלה בצריף שיתחילו לסגור חשבון אתי! מה הם חושבים להם, שאני אשתו של הברון רוטשילד?!"
מאז אותו בוקר היסטורי שבו מוניתי לתפקידי הרם לא היה ילד בשכונה שלא קינא בי. ליתר ביטחון הכנתי בבית מדבקה צבעונית, כתבתי עליה "הצריף של אביגדור–מנהל אדמיניסטרטיבי" ולא הורדתי אותה מהחולצה כל הקיץ!
הוסף לסל
קרא עוד
המביא לבית הדפוסהמביא לבית הדפוס - חייו של זאב-וולף יוסקוביץ-יוסיפון
לא עוד, לא עוד ישיבה, לא עוד גורא. הם מכריחים אותי להתחתן עם אסתר, הבת הבכורה של פרץ נחום. לא רק שהיא מכוערת, גם אין לי על מה לדבר איתה.
אני רוצה לעשות דברים אחרים. נמאס לי מהספרים שיש כאן, שצריך להגיד מה אמר זה ומה ענה לו ההוא. אני רוצה לכתוב ספרים אחרים כמו מאפו, או שירים כמו י. ל. פרץ. אני רוצה אוויר. אני לא יכול לחיות כאן. אני רוצה מרחבים, שדות, עצים.
"אני מכריז בזאת על פתיחתה של שנת יוסיפון. לידידי היקר יוסקוביץ ימלאו בסוף השנה הזאת ששים שנים טבין ותקילין. השנה תתחיל היום לפנות ערב כאשר נצא כולנו וניטע כאן, בעין הוד, את כרם יוסיפון, שפירותיו יוקדשו ליצירת יין הראוי לשמו של ידידי יוסקוביץ הקרוי גם יוסיפון. בינתיים, עד שינטעו הגפנים, ייבצרו הענבים וייאצר היין בחביות..."
(איצ'ה ממבוש)
אחדים מתרגומים אלה באו בדפוס, בשעתם, ולפני שנים צירף ידידי זאב יוסיפון (יוסקוביץ) מן הפרקים הראשונים ההם חוברת "פרטית" משלו, והיה הולך- סובב בארץ כדרכו מאז, ומשמיע את שיריה, יחד עם שאר שירים שבתרמילו, לפני קהלו-מיודעו לעת שבת חברים גם יחד, בקיבוצים, במושבות ובערים. ליוסיפון, למינסטרֶל היהודי שבו, לתרמיל ולנבל שעל גבו ולפיטן שבחובּוֹ, מוקדש אוסף זה של שירת מינסטרֶלים שמקדֶם.
(נתן אלתרמן)
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 3 קונים דירגו מוצר זה | ||