

פירות, ירקות וסוכריה אחתהילדים מבקרים בשוק האוכל ונקלעים למהומה גדולה, סביב השאלה למי יש תפקיד חשוב יותר – לפירות ולירקות או לסוכריה הצבעונית? כל אחד מהם בטוח כמובן שהוא הכי חשוב. גברת כל-יודעת מחליטה להרגיע את העניינים ומזמנת את כולם לפגישה דחופה – אבל מי שיגלה את התשובה לשאלה הם דווקא הילדים, שמלמדים את כולם על חשיבותה של המידה הנכונה.
פירות, ירקות וסוכריה אחת הוא ספר ילדים, שגם המבוגרים יוכלו ללמוד ממנו.
ויקטוריה אדלר-שרון, אחות בכירה בהכשרתה, בעלת תואר שני בניהול שירותי הבריאות, סופרת, משוררת ופזמונאית. מיצירותיה: ארבעה ספרי פרוזה: דם כחול אדום; כרישים ערים גם בלילה; קצרצרים; חוזה חדש לחיים.
מ.ז.ל ספר שירה המתכתב עם תצלומיו של הצלם נסים שרון.
מ.ז.ל; אש האהבה: אלבומי שירים בשיתוף עם הזמרת והיוצרת נורית האן זיגלר.
שישה ספרי ילדים שתורגמו ויצאו לאור גם באנגלית:
הנעליים מרחוב בלום-בלום; המשאלה של נוני החתול; הדבורה זוזי מצילה את העולם; ריג'י מצייר את סוד השמש (ספר זה תורגם גם ליפנית); הדמעות של לוסיאנה בת הים; טרלינה ומפתח הקסם.
צבי פדלמן, בוגר מכללת ויצ"ו חיפה במסלול תקשורת חזותית, שימש כארט דירקטור בכיר במשרדי פרסום. עיצב ואייר למעלה מארבע מאות ספרים, מעצב תפאורות לתיאטרון, ומציג בתערוכות בארץ ובעולם איורים היפר-ריאליסטיים.
הוסף לסל
קרא עוד
החיים לא היו שושניםבקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד
אני יודע להצטרףלָּדַעַת לְהִצְטָרֵף זֶה מְאֹד חָשׁוּב,
אַךְ חָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר,
לָדַעַת לְהַזְמִין וּלְצָרֵף חָבֵר.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 3 קונים דירגו מוצר זה | ||