

לילדה שלא יכלה לשירהיי שם! חשוב לקרוא את הצד השני. תמיד.
כשהייתי קטנה, קטנה מאוד, הבנתי כמה דברים שבבית אני צריכה לעשות. אמא צריכה אותי כשהיא רוצה לצחוק ועוד יותר כשהיא צריכה לכעוס, על אבא שלי או על ההורים שלה. או עליי, כי לא רציתי לצחצח שיניים היום. מחר בגן כולם יראו שלא רציתי לצחצח שיניים היום בערב, אני צריכה לזכור לא לענות כששואלים אותי מה קרה בבית. זה הכי חשוב. מותר לי להגיד שהתנגשתי במשקוף.
אבא צריך אותי בשביל סיפוק, חשוב להיות ילדה טובה ובעיקר לשים ידיים על הפה, ששש!
אחותי הקטנה צריכה לאכול, להתקלח, לדבר איתי, אני חייבת להיות שם כשהיא בוכה אחרת מי יהיה? היא אוהבת כשהשוקו שלה חם אבל לא מדי, "שוקו-פושר'' היא אומרת, בלי להפריד את המילים באמת. זה צריך להיות מדויק, השוקו. אחרת לא תשתה. חשוב לזכור לכבות את הגז אחרי שמכינה לה. ילדה טובה מכבה את הגז וגם סוגרת את הידית כדי שלא תהיה שריפה.
אסור שהבית יעלה באש, כולנו נמות! את רוצה שזה יהיה בגללך?חשוב לזכור במיוחד, אבא לא אוהב כשיש רעש.
מוזיקה – חלש. לשחק – בדממה.
לשיר? לא שאלתי. אסור לשאול יותר מדי, זה מציק ואז יש צרחות שמכאיבות לי באוזניים עד היום.
במיוחד בסופי שבוע, זה כואב. במיוחד בקיץ.
היום, בגיל עשרים וחמש אני יודעת שלכל הילדות והילדים בעולם מגיע לשיר, חזק, שכל הגדולים יקשיבו לקולות הכי חכמים שיש, הכי כנים, הכי פשוטים.
אבל מגיע במיוחד לילדים ולילדות שגדלו שקופים ושקופות, מושתקות ומושתקים, לשיר בקול הכי חזק שאפשר.
היום, הסובבים אותי אוהבים את כּל ֹ קוֹלי, גם כשאני מזייפת וגם כשקולי נקי.
הוסף לסל
קרא עוד
כאן קודקוד"תחנות ודאות, כאן קודקוד. הלילה אנחנו משלימים את המשימה. לפני קצת יותר מחודש אמרתי לכם שנגיע לרגע הזה. ניכנס לכל שכונה בדרך, נכבוש את כל רפיח – מן הגדר ועד הים. אשרי הגברים הנלחמים למען ארצם ומשפחתם, היוצרים עתיד טוב יותר. זו זכות לשרת וחובה לנצח, אחרת – אין לנו ארץ. מכת אש!"
כאן קודקוד הוא יומן מלחמה חשוף ובלתי מתפשר על ימי מלחמת חרבות ברזל. הספר נכתב בידי אם המתעדת שיחות טלפון ומכתבים עם בנה הבכור – מפקד פלוגת השריון "ומפיר אימפריה" בגדוד 52 של חטיבה 401, שלחם ברצועת עזה לאורך כל ימי הלחימה. היא אינה מסתירה את חרדתה, אלא חושפת אותה בפני הקוראים ללא מסננים.
הספר מציב תמונה חד פעמית ואמינה של המציאות בחזית, כזבוב היושב על קסדת המפקד ומבחין בכל פרט. דרך נקודת המבט של האם והלוחמים מתוארים מאבקי היומיום, עומס האחריות, אתגרי המנהיגות ושגרת הלחימה ששוחקת אך גם מעצבת. הוא משלב את הדרמה של רגעי הקרבות הגדולים עם ההתמודדות האנושית של מי שנמצאים בעין הסערה.
האירועים המסעירים – כיבוש בית החולים שיפא, כיבוש רפיח ומציאת החטופים – מתוארים כפי שאכן התרחשו, בחיות של סצנה קולנועית. גם דמויות הלוחמים מצוירות מקרוב: אנשים שהעמידו לעצמם יעד אחד וברור – הכרעת חמאס והשבת החטופים.
מחברת הספר היא אם לארבעה, מתוכם שלושה חיילים שלחמו בחזית בגזרות שונות. היא עוסקת בטיפול ומשמשת חלק מצוות מקצועי בפנימייה טיפולית. בנה הבכור, מפקד פלוגת השריון שהובילה את התמרון לאורך המלחמה.
כאן קודקוד מוקדש לכל אלו שהיו חלק ממערכה היסטורית זו – ללוחמים, למפקדים ולמי שפעלו להשבת החטופים ולניצחון.
הוסף לסל
קרא עוד
הגוזנניםמַרְבַּת הָרַגְלַיִם אֶת רַגְלָהּ שָׁבְרָה
לָלֶכֶת עַכְשָׁו כּוֹאֵב לָהּ נוֹרָא
לַחֲבֶרְתֵּנוּ הַיְּקָרָה חַיָּבִים לַעֲזֹר
כְּדֵי שֶׁאֶל בֵּיתָהּ תּוּכַל לַחֲזֹר.
הגוזננים ידועים בטוב ליבם, בחוכמתם הרבה
וביכולתם לרפא בעזרת שיקויים קסומים
שהם מכינים מצוף פרחים, דבש ופירות מתוקים.
זה אלפי שנים שהם עוזרים לכולם בכל צרה
ותמיד מוכנים להגיש עזרה, אז בואו נגוז...
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||