.jpg)
.jpg)
מכתבי אהבה מטהראןסיפור חייו המרתקים של חביב סיאצ'י, יליד איראן, מתואר בספר האותנטי מכתבי אהבה מטהראן, אשר מגולל ארבעה דורות בחיי שושלת סיאצ'י, מהמאה התשע-עשרה ועד היום.
במכתבי אהבה מטהראן מתגלה אהבה מסחררת של נערה תמה מטהראן, המתאהבת בחייל ישראלי דרך מכתבים שהוא כותב לה במילותיו של אחיו הבוגר, וסוחף אותה אל עולם קסום, אך מרוחק.
זהו סיפור נוגע ללב ומעורר השראה של חיים בצל הגורל המתעתע שוב ושוב, והגלגל המתהפך: ילד הגדל במשפחה מעוטת אמצעים, אך בעל חזון ואמונה: ואהבת העם, הציונות והמדינה היא נר לרגליו. אין הוא בוחל בעבודה קשה, ובכוח החריצות, ההתמדה והאמונה, מגשים כנגד כל הסיכויים את חלומו וחלום הוריו בארץ הקודש.
הוסף לסל
קרא עוד
הבדידות הנוראה הנפלאה הזאתאנחנו, המפקדים בצה"ל, התנסינו בחוויות של מנהיגות טוטלית רגע אחרי שהפכנו לאנשים בוגרים. למדנו להנהיג בתנועה תוך שאנחנו נופלים וקמים, כושלים וממשיכים ללכת.
הראשוניות, הבוסריות והתום שאיתם הגענו לעולם הפיקוד התחלפו כעבור שנים בחספוס, קשיחות וביטחון. עוצמת החוויות הולידה בנו ספקטרום רגשי רחב ועמוק: כעס, אכזבה, שמחה, גאווה, נחת ופחד.
וכאן נולדה הבעיה.
בחיים המתוחים והעמוסים שחווה המפקד בעת שירותו בצבא קשה למצוא את הזמן לעבד, לחשוב ולהרגיש.
ומה עם המפקד שכבר השתחרר? הוא מרגיש שמה שחווה הוא כבר פאסה, מה שהיה היה וכעת, בדרום אמריקה או בחברת ההיי-טק שבה הוא עובד, אין לזה מקום. "חלאס, התקדמנו, התבגרנו".
הסיפור שלנו, המפקדים של היום-יום, כמעט לא מעובד. הסיפור על הבדידות, המשברים שבדרך וכאב הכישלון, וגם על הצמיחה האישית, הסיפוק, השמחה ותעצומות הנפש שמלווים את שגרת הפיקוד – כמעט לא מסופר.
הבדידות הנוראה הנפלאה הזאת הוא ספר שנכתב לכל אותם מפקדים שממש ברגעים אלו או בתקופה מסוימת בעבר, חוו את הפיקוד בענק, בעוצמה, והיו רוצים לעבד את מה שעברו, להרהר בהחלטו שקיבלו ולהשלים עם מי שהיו.
עידו פיוטרקובסקי הוא קצין שריון במיל'. בשנות שירותו האחרונות השתתף בקורס מפקדי פלוגות של צבא ארה"ב, פיקד על פלוגת טנקים מבצעית וכן פיקד על קורס קציני שריון (קק"ש). הוא בן זוגה של רוני ואבא של אמרי ועופר.
הוסף לסל
קרא עוד
שלושה בצל העברשלושה גברים בשנות השבעים המאוחרות שלהם מחדשים קשר לאחר עשורים רבים של נתק. שלושתם אלמנים. שלושתם חווים את משבר החיים ללא בנות זוג.
האם יצליחו לפתוח דף חדש? האם יוכלו לקיים חברות המשכית גם לנוכח משקעי עבר מימי ילדותם?
שלושת גיבורי הספר חיו במהלך ילדותם בקיבוץ, שניים מהם כבני הקיבוץ, והשלישי, שהגיע ללא משפחתו לקיבוץ אחרי שהוברח בגפו ארצה מסוריה לפני קום המדינה, שהה שם מספר שנים. שלושתם חוו את חווית הגידול במסגרת החינוך המשותף בקיבוצם. שני בני הקיבוץ העבירו את מרבית יומם, מיום לידתם, בבתי ילדים ונפגשו עם הוריהם לשעתיים שלוש ביום. השלישי הגיע מאוחר יותר, אבל זכה למשפחה מאמצת ולחברות בחברת הילדים.
במהלך ילדותם חוו הילדים חוויות רבות, חלקן חיוביות, אך חלקן קשות.
אחד הילדים, גדי, הצטיין בלימודיו, למד רפואה והתקדם עד לתפקיד של מנהל מחלקה בבית חולים. שני, אביתר, פנה ללימודי ההנדסה והפך ליזם קיבוצי מצליח, והשלישי, דודי, ילד החוץ, חזר לחיות עם משפחתו בעיר, התמחה במכונאות רכב ופתח מוסך מצליח. השלושה נפגשים בסדירות, אך משקעי העבר מטילים את צילם. שלושתם מחליטים להצטרך ביחד לדיור מוגן. האם יתמידו?ולבסוף, דמות רביעית, חברת ילדות, חוזרת לתמונה ומאפשרת לסיפור להסתיים במילים "חזרנו למקום שבו התחלנו".
שולמית חרמש היא ילידת קבוצת כפר החורש, וחוויות החינוך המשותף זכורות לה היטב. הספר הנוכחי, שלושה בצל העבר, הוא ספרה הרביעי. קדמו לו: תנים מייללים בלילה (2005); דרך חד-סטרית (2003); עגונה (2017).
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 10 קונים דירגו מוצר זה | ||