
.jpg)
.jpg)

.jpg)
.jpg)
הייתי צריך לכתוב על אבאאתה צריך לכתוב על אבא, אמרה לו אימו, ובעקבות מכתב אהבה ישן, שהוא מגלה לאחר מות אביו, המספר מחליט לנסוע לגרמניה לגלות את היסודות, שעיצבו את דמותו של האיש העלום, שבמשך שנים קרא לו אבא. מסעו של המספר מתחיל למעשה בעוד אביו החי מתפוגג לאיטו חודשים ארוכים בבתי חולים בארץ, נמשך בגרמניה ואף בצרפת, בה חמק מפני הנאצים ושותפיהם, ולבסוף מסתיים בארץ, כשאימו פותחת בפניו לראשונה את נבכי מכאוביה.
נוכח כל ניסיונות הכתיבה הכושלים, גם לאחר שהוא מתוודע אל אהבת העלומים של אביו, הוא מגיע למסקנה שלא יוכל למלא את משאלתה של אימא, כי יותר משהוא מבקש לגלות את אבא, הוא שואף למצוא את עצמו. תסמונת חוסר הנחת אינה מניחה לו גם תוך כדי התחקות על עקבות אביו, ובכל הזדמנות הוא מחפש רוגע ונחמה בחיקן של נשים, מתמכר אל עוצמתן וחיוניותן, ובעיקר אל העונג המזדמן של יחסי מין עימן. בערוב ימיו חסר אונים בכיסא גלגלים חוזר המספר אל הנשים, שמילאו תדיר את החללים בקרבו, וכשהוא מבין לקראת הסוף שתעתועי שווא הוליכו אותו, הוא מנסה לשחזר את מעט רגעי החסד והאמת של חייו.
הוסף לסל
קרא עוד
אזרח בכחולחיים, חייל משוחרר לאחר מלחמת יום הכיפורים, הולך ברחובות העיר בחופשת השחרור, נכנס לתחנת המשטרה העירונית ומחליט להתגייס למשטרה. הוא משרת כשוטר עד יציאתו לגמלאות לאחר עשרות שנים כקצין בכיר, בעל משפחה וזיכרונות מצלקים וטראומות מן הקרבות בסיני.
הספר מדגיש, בנוסף לעלילות ולאירועים, את יחסי האנוש בין השוטרים עצמם ובינם לבין האזרחים, לצד חיי משפחה, חברות והתנהלות בצל ההיררכיה הקשוחה והמשימות המשטרתיות.
הספר, שמלווה בקטעי שירה, המעצימים ומבארים את האירועים, הוא רומן דמיוני ברוח תקופת השירות ביחידות משטרה, שבהן שירת המחבר ניסן בר בראונשטיין כשוטר וכקצין בתפקידים מגוונים וכן שירת כקצין בשירות בתי הסוהר.
הוסף לסל
קרא עוד
המלאכה השומרתספר זה אינו יצירה ספרותית, ואינו מתיימר לענות על הקריטריונים שליצירה ספרותית כלשהי. הוא לא יעסוק בגיבורה ולא באנטי־גיבורה, ולא יענה על שום ציפייה מהקנונים הספרותיים המקובלים בעת הזאת במחוזותינו. על כן, לסיפור זה לא יהיה סדר כרונולוגי, מאחר שלא נהיר מהי תחילתו ומהו סופו, כי כל סיפור חיים שזור באין ספור סיפורי חיים אחרים, ללא התחלה וללא סוף. הסדר המכוון היחיד יהיה בהבזקי דימויים, שברי זיכרונות בתוך בליל של עבר קרוב ועבר רחוק, לתוך תערובת רגשות ואינסטינקטים הפורצים מאליהם ללא כל סיבה מובנת.
רוברט אלבז הוא פרופסור אמריטוס לספרות השוואתית בחוג לספרות עברית והשוואתית שבאוניברסיטת חיפה. כרך זה הוא ראשון בטרילוגיה האוטוביוגרפית שלו, המשתרעת על שבעה עשורים. כרך ראשון זה מוקדש לדודתה של אימו, שאיתה בילה שנתיים בילדותו הרכה ביותר, שעיצבו את כל מהלך חייו. הוא ניגש בסכין כירורגית חדה לתהליך המיסטיפיקציה של המרחב המרוקאי על כל מרכיביו, השורץ במחוזותינו בשנים האחרונות. ניתן למצוא את רשימת ספריו בסוף הכרך.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||