

מחר זה עוד הרבה זמן"מחר זה עוד המון זמן", אומר יובל, שמאוכזב ומתוסכל מזה שיום ההולדת שלו טרם הגיע, על אף שהוא ואֶ מי, חברתו מהגן, בני אותו גיל. הוריו מנחמים אותו ומסבירים לו שיום הולדתו ייחגג למחרת, ביום שיהיה כולו שלו. תחילה יובל מתקשה לקבל את הרעיון הזה וטוען ש"מחר זה עוד המון זמן", אך בהדרגה הוא משתכנע ומקבל את המציאות, ואף מגלה הומור לגביה.
הסיפור כתוב בחרוזים ובמקצב פיוטי, שהופך אותו לקליט ונעים לקריאה/האזנה, והחיבור לתחושותיו של יובל מסייע לילדים להתמודד עם הפער שבין תפיסת הזמן הרגשית לבין המהירות בה הוא חולף.
פרופ' עירית קינן היא חוקרת, משוררת וסופרת. לימדה באוניברסיטאות ובמכללות בארץ ובעולם, ומלמדת כיום במכללת סמינר הקיבוצים. פרסמה עד כה עשרה ספרים, שניים מהם זכו בפרסים. ספריה לפעוטות, שזהו השלישי שבהם, נולדים מתוך חוויותיהם של נכדותיה ונכדיה, ומסייעים לִ ילדים להתמודד עם אירועים שמעוררים צער, פחד או תסכול.
הוסף לסל
קרא עוד
אין כמוניכָּל מְבֻגָּר וְכָל יֶלֶד הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁל רוֹעִי כָּל אֶחָד הִצְטַיֵּן בְּמַשֶּׁהוּ.
רוֹעִי חָשַׁב וְהִתְלַבֵּט: “וַאֲנִי? בְּמָה אֲנִי טוֹב?“
מָה דַּעְתְּכֶם, הַאִם רוֹעִי יְגַלֶּה בְּמָה הוּא מֻצְלָח?
וְאַתֶּם, בְּמָה אַתֶּם מְיֻחָדִים?
הוסף לסל
קרא עוד
מחכה לעודישושה, כלבה קטנה בעלת "עיניים מדברות", מספרת על הקשר המיוחד בינה ובין עודי, הצעיר שהציל אותה מידיהם של קבוצת ילדים. ההסתגלות ההדדית זה לזה, הסבלנות הרבה של עודי למעלליה של שושה וגם קנאה... כן, קנאת נשים – כל אלה ואירועים נוספים, שמחים ועצובים, הופכים את דמותה של שושה לאנושית כל כך, גם אם אינה מתכחשת להיותה כלבה.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||