

אמוק באדמהבלב ההוויה אחוזת הדיבוק שלנו
מצוי גרעין בלתי חדיר, חסר פשרות,
של דרך חיים שאנו רוצים להתוות,
בו חומר אפל ששומר על האור.
הוסף לסל
קרא עוד
סול"היא הכינה לעצמה כוס תה ויצאה להתיישב על ספסל העץ הישן שבגינה השכונתית. כעבור מספר דקות, הגיע אחיו של יואב עם חיוך שבצבץ תחת שפמו ובלי שתזמין אותו, התיישב על הספסל, צמוד אליה. עד מהרה, התנפל עליה ונישק אותה בכוח, כשידיו פלשו אל בין ירכיה. באחת ובלי מורא סול הדפה אותו מעליה, סטרה לו וחמקה מבין טלפיו. מבוהלת, היא רצה אל הבית הראשון שראתה. במקרה היה זה בית הוריו של המטרידן. הוא לא נכנע ורץ אחריה. היא נכנסה פנימה בריצה כשהוא רץ אחריה. אימו המופתעת נעמדה והביטה בהם בעיניים פעורות. ייתכן שניחשה את שקרה. למרות שזה עתה הוטרדה באגרסיביות, התעוררה בה תחושת חוסר נוחות, שמא תחשוב האם שהיא אינה הגונה ומשתעשעת עם בנה. אך האם לא אמרה מילה, כמו גם בנה החוטא. היא השפילה עיניה, שבה אל בית אחותה, נפרדה מעליה ויצאה אל בית הוריה, כשהיא שומרת את המקרה בסוד, בינה לבינה".
מי את, סול? אילו סודות צרובים בנפשך? מאילו תכתיבים פנימיים את מונעת, לאילו את מסרבת להיכנע?
עלילת הספר מבוססת על סיפור חייה של שולמית סול בן שמואל ועל המסע שעשתה בין קצוות מנוגדים של תפישות עולם ומקומות. מחד, גדלה וצמחה בסביבה שבה לאישה יש תפקידים ומעמד ברורים, בידיעה כי אל לה להתנגד לתכתיבים מסורתיים ומשפחתיים. מנגד, משהו בתוכה ביקש לזעוק, לבטא, לבעוט, להרגיש, לסלול את דרכה שלה, בידיעה שצעדיה עלולים לתבוע מחיר. דמותה של סול, על ערכיה ומידותיה, אשר עיקרן נתינה ועשייה למען הזולת, חמלה ואהבה אין סוף מציפה בכולנו שאלות עמוקות, ולא אחת, מחברת כל אחד מאיתנו אל ה'פצע' הפרטי, אל מקומות של שמחה, כאב, צמיחה.
זה סיפור המבוסס על חייה, אך הוא שזור דמויות ואירועים דמיוניים. לצד התוספות הבדיוניות והדרמטיות, לכאורה, תוביל את הרומן הדמות של סול, האותנטית, המאירה והמוארת.
הוסף לסל
קרא עוד
החיים לא היו שושניםבקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||