הַהֲנָאָה הֶחְלִיפָה הַקּוֹדִים
וְצָרִיךְ אִשּׁוּרֵי כְּנִיסָה חֲדָשִׁים
זֶה לֹא מָה הָיָה כָּאן קֹדֶם
צוֹעֲדִים לְעֵבֶר קְ...שִׁישִׁים
הַמָּתוֹק הָפַךְ מָתוֹק יוֹתֵר
וְהַמַּר עָרֵב לַחֵךְ,
קַל פִּתְאוֹם עַל דְּבָרִים לְוַתּר
וְיוֹתֵר פָּשׁוּט לְחַיֵּךְ.
כְּשֶׁאִשָּׁה מִמּוּל עוֹבֶרֶת
לֹא מְדַקְדְּקִים בַּגִּיל,
וּבְאִם לְפֶתַע שְׁתִיקָה שׁוֹבֶרֶת
מַעֲלִים זִכָּרוֹן, תַּכְסִיס אוֹ תַּרְגִּיל.
ספר השירים "מבוך" משקף את נבכי נפשו של כל אדם באשר הוא.
אוריאל בן ארי-כותב שירה מאז שלמד לצרף אותיות למילים.
כשהמילים והמשפטים עלו על גדותיהם, החליט המשורר להוציא לאור קומץ משיריו, כדי לאוורר מגירות ולשתף אותך, הקורא, במבוכיו.
.jpg)
.jpg)
לילדה שלא יכלה לשירהיי שם! חשוב לקרוא את הצד השני. תמיד.
כשהייתי קטנה, קטנה מאוד, הבנתי כמה דברים שבבית אני צריכה לעשות. אמא צריכה אותי כשהיא רוצה לצחוק ועוד יותר כשהיא צריכה לכעוס, על אבא שלי או על ההורים שלה. או עליי, כי לא רציתי לצחצח שיניים היום. מחר בגן כולם יראו שלא רציתי לצחצח שיניים היום בערב, אני צריכה לזכור לא לענות כששואלים אותי מה קרה בבית. זה הכי חשוב. מותר לי להגיד שהתנגשתי במשקוף.
אבא צריך אותי בשביל סיפוק, חשוב להיות ילדה טובה ובעיקר לשים ידיים על הפה, ששש!
אחותי הקטנה צריכה לאכול, להתקלח, לדבר איתי, אני חייבת להיות שם כשהיא בוכה אחרת מי יהיה? היא אוהבת כשהשוקו שלה חם אבל לא מדי, "שוקו-פושר'' היא אומרת, בלי להפריד את המילים באמת. זה צריך להיות מדויק, השוקו. אחרת לא תשתה. חשוב לזכור לכבות את הגז אחרי שמכינה לה. ילדה טובה מכבה את הגז וגם סוגרת את הידית כדי שלא תהיה שריפה.
אסור שהבית יעלה באש, כולנו נמות! את רוצה שזה יהיה בגללך?חשוב לזכור במיוחד, אבא לא אוהב כשיש רעש.
מוזיקה – חלש. לשחק – בדממה.
לשיר? לא שאלתי. אסור לשאול יותר מדי, זה מציק ואז יש צרחות שמכאיבות לי באוזניים עד היום.
במיוחד בסופי שבוע, זה כואב. במיוחד בקיץ.
היום, בגיל עשרים וחמש אני יודעת שלכל הילדות והילדים בעולם מגיע לשיר, חזק, שכל הגדולים יקשיבו לקולות הכי חכמים שיש, הכי כנים, הכי פשוטים.
אבל מגיע במיוחד לילדים ולילדות שגדלו שקופים ושקופות, מושתקות ומושתקים, לשיר בקול הכי חזק שאפשר.
היום, הסובבים אותי אוהבים את כּל ֹ קוֹלי, גם כשאני מזייפת וגם כשקולי נקי.
הוסף לסל
קרא עוד
אדם יוצא לדרךאדם יוצא לדרך הוא היצירה העשרים שיצאה תחת ידו של יואל נץ.
זה מספר מרשים, בהתחשב בעובדה שיואל נץ החל את דרכו הספרותית רק בפרוס המילניום כשפרש לגמלאות מעבודתו בהוראה ובמחקר ופיתוח.
בעשרים השנים שחלפו פרסם יואל נץ סיפורת פרוזה: שלושה חיים (אורין); האביב יגיע בעל כורחו (יד ושם); פכים קטנים (סטימצקי).
ספרי שירה: עץ השדה (גוונים); עת לכל חפץ (מעין); שורשים חשופים (הקיבוץ המאוחד).
ספר לילדים: אתה מבטיח? (גוונים).
בנוסף תרגם יואל נץ ספרות ושירה לרוב, שפורסמו בכתבי עת שונים. תרגומיו את פושקין - יבגני אונייגין; רוסלן ולודמילה; השבוי הקווקזי; פרש הנחושת; פולטבה; גבריאלידה (גוונים) – זכו לביקורות נלהבות, וכן נופש מופלא, קובץ סיפורים מופלא מאת מ. זושצ׳נקו (הקיבוץ המאוחד).
יואל נץ תרגם מפולנית את העולם ואני, קובץ שירים מאת יוסף באו (המנענע), ומאנגלית את הרומן נערה בשם עיוני מאת איזי (איזידור) אברהמי (גוונים).
ויש עוד למה לצפות: שני קבצי שירה מאת נ. גומיליוב וא. סדקובה עומדים לצאת לאור בקרוב.
הוסף לסל
קרא עוד
ואת אינךאני אוצרת בתוכי
כל סיפור, כל תמונה
כל שיר ומנגינה
כל ריח וכל טעם
שהיו מסביבי אי־פעם
רותי ליברמן היא מורה ואשת חינוך.
ספר שירים זה מוקדש כולו לאימה ובו מתארת ליברמן את חוויותיה ואת הקשר המיוחד אליה.
היא מתחברת, מקשיבה, מתבוננת, נוגעת, מרגישה ומתרגשת – ובעיקר מתגעגעת.
זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 2 קונים דירגו מוצר זה | ||