.jpg)
.jpg)
בת הרימוןריח ורדים בגן הפורח, ניחוח מענג של חלות שבת, קול תפילה בבית הכנסת העתיק – גיאורגיה של אמצע המאה ה-20 הייתה ארץ של יופי ושל כאב. כאן, בין הרים מושלגים למסורות עתיקות, נשים יהודיות למדו לשרוד בעולם שבו לא תמיד הבחירה הייתה בידיהן.
בת הרימון הוא רומן המבוסס על סיפור אמיתי ומגולל את סיפור חייה של מרגו, אישה יהודייה גיאורגית, לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20. מילדותה בעיירה קטנה בגיאורגיה בזמן מלחמת העולם השנייה דרך נעוריה התוססים ועד לחייה הבוגרים, מרגו מתמודדת עם שורה של אתגרים: עוני, אובדן אביה במלחמה, אהבה נכזבת, נישואים כפויים, חטיפה וגירושין.
מרגו חיה בין נאמנויות סותרות, החלטות הרות גורל והבטחות שהופרו. המחיר שתשלם ילווה אותה לאורך חיים שלמים. שלושים ושלוש שנים יחלפו עד שתשמע את המילים: ״שלום אימא״, וגם אז תגלה, שהגורל עדיין לא סיים להטביע עליה את חותמו.
הוסף לסל
קרא עוד
גבעת התקווהמה ביקשתי לבטא ביצירה הזו? אין למוצאו, דתו, צבעו או מעמדו של אדם לקבוע את היחס אליו, כפי שפותח המשפט הראשון במגילת הזכויות האמריקאית: "כל בני האדם נולדו חופשיים, שווים ועומדים ברשות עצמם".
עשיית הטוב והרע היא עניין של בחירה ויש לה מחיר: בת הברון, הברונית הצעירה שהתאהבה באסופי וילדה לו בן נאבקת עם עצמה ומשלמת את המחיר. גם אביו האסופי משלם מחיר בכך שהחליט לא להינשא כדי שלבנו לא תהיה אם חורגת. וד"ר הרברט עצמו, בן האסופי, מוצא את עצמו מבודד לאחר שנישא לאישה יהודייה מומרת כשהוא מבריח אותה ואת אימה לפולין. הוא יודע את הסכנה אך מוכן לשלם את המחיר וזוכה בשלמות הנפש שבאה מתוך עשיית הדבר הנכון. כשהוא סוטה מצו ליבו ולא מצטרף אל אשתו הצעירה במסעה לארץ ישראל ומחליט להישאר בגרמניה בין "אחיו הגרמנים", הוא משלם את מלוא המחיר על בחירתו השגויה וסובל ממנה כל ימי חייו.
ורעייתו – בכוחות על-אנושיים היא עוברת מטמורפוזה והופכת ממרי גברהרדט המתבוללת למרים היהודייה ולמירי גבעתי הקיבוצניקית, האחות של הקיבוץ. החלטתה להמשיך בקשרים עם בעלה האהוב מאמללת את חייה. צעיר שמציע לה אהבה ואף מוצא חן בעיניה נדחה בגלל אהבתה לבעלה שבמרחקים הנמצא בשירות השטן. הדבר עולה לה בסופו של דבר בחייה.
מיכאל בנה היחיד גדל בקיבוץ בו נולד, הופך לקצין צנחנים ולמהנדס מוצלח אבל נכשל במבחן הנאמנות ומשלם על כך בהרס משפחתו. על שיבתו לקיבוץ, התמסרותו לגידול ילדי בתו החד הורית ועל שמירת ערכי החברה בקיבוץ הוא מתוגמל בתחושת הסיפוק מעשיית הדבר הנכון ושלוות הנפש הנובעת מכך.
החיים הם מאבק מתמיד בין הטוב והרע – לא רק בין מדינות, ציבורים ואנשים אלא בעיקר בתוככי נפש האדם פנימה.
לנמצאים במצוקה – תמיד תהיה תקווה.
הוסף לסל
קרא עוד
העת שמחקה את פניוהפנים שנמחקו אין להן פנים לכאן או לכאן, הן לא מהוות מראה שתראה לנו איזה פנים יש לנו אם... וכאשר.. שתראה לנו ולו פן אחד, שלא לדבר על פנים הרבה.
בליבת הספור נמחקו היבטים רבים, פנים רבות, ולשווא תמצא בו את הראוי. פנינו כבר לא לשמש העולה והתקווה כבר מאחורינו.
נותר רק המושג: לַפָנים, שפירושו – למראית עין, מן השפה ולחוץ.
"הם לא עשו אלא לַפָנים, אף שהקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לַפָנים" [מגילה יב עא] – בניגוד למגילת העצמאות מנוחתה עדן.
עתיה דוד הוא יליד מרוקו, חבר קיבוץ כפר גלעדי. התחנך בחצרים ובכפר גלעדי. למד בירושלים ובאורנים, חינך והדריך חברות נוער, היה שליח בצרפת, ומורה בבית הספר האזורי. כמו כן שימש רכז השילוב האזורי בגליל העליון, ניהל אולפנים לעברית בקרב העליה הרוסית והאתיופית במרחב הצפון והגולן, וכן ניהל את בית ספר תהיל"ה בקרית שמונה. פרסם עד כה שני ספרי שירה ושני ספרי פרוזה.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||