.jpg)
.jpg)
על משקוף הלבהשירים מציירים תמונה הלוחשת את מכלול חייה של המשוררת מזוויות רבות המשתלבים יחד למרקם זורם אחיד ומיוחד.
ברובד האישי: אובדן היקרים לה מכול כשהגעגוע לא נגמר; ברובד הלאומי: הכאב על אובדן תמימותה של המדינה האהובה עליה מאוד. לצד האובדן השירים מתארים תהליך של צמיחה מול מוסכמות בחיים הבוגרים והאתגר מול אכזבות.
סיפור חייה של המשוררת נרקם בשיריה הליריים הנוגים, הנוגעים באדם, בים, באופק, באדמה וברוח. הודות למקום המיוחד השמור בליבה לספר הספרים היהודי מתמזג הפן האישי עם דמויות תנכיות והן הופכות לחלק בלתי נפרד מחייה.
בשיריה ניכרת השפעה מופלאה של משוררים שהפכו בעבורה מורי דרך והשראה פורייה. רבים משירי המשוררים הם אבן דרך שעליה צמחו שיריה.
על משקוף הלב הוא ספרה השלישי של המשוררתמרים אדלר־אילני.
הוסף לסל
קרא עוד
הדיואן לשמס תבריזירוּמִי, עֵינֵינוּ מָלְאוּ בַּאֲבַק הַדְּרָכִים
לְשִׁכּוֹרֵי אֵל דָּמִינוּ בְּרִקּוּד דַּרְוִישִׁים
בַּדֶּרֶךְ לְ'קוֹנְיָה' לוֹמְדִים אֶת שִׁירֶיךָ
רוּמִי, לַוֵּנוּ בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ
מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב נִפְתְּחוּ הַדְּלָתַיִם
בָּהֶם קוֹרְאִים אֶת חֲרוּזֶיךָ בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם
צְלִילֵי 'הָהּ' וְ'הוֹ' נִגּוּנֵי שִׁכּוֹרִים
פִּזַּרְתָּ בְּכָל נְתִיבוֹת וּדְרָכִים
הַזָּמִיר, רוּמִי, עֲדַיִן שָׁר לַשּׁוֹשָׁן
וְהַנֵּיי, רוּמִי, עֲדַיִן נִכְסָף לַמַּעֲיָן
הֵם מוֹשְׁכִים אֶת לִבֵּנוּ בַּעֲרָגוֹת אֲצִילוֹת
הָלוֹךְ וְיַלֵּל, הָלוֹךְ וְיַלֵּל עַד כְּלוֹת.
הוסף לסל
קרא עוד
לילדה שלא יכלה לשירהיי שם! חשוב לקרוא את הצד השני. תמיד.
כשהייתי קטנה, קטנה מאוד, הבנתי כמה דברים שבבית אני צריכה לעשות. אמא צריכה אותי כשהיא רוצה לצחוק ועוד יותר כשהיא צריכה לכעוס, על אבא שלי או על ההורים שלה. או עליי, כי לא רציתי לצחצח שיניים היום. מחר בגן כולם יראו שלא רציתי לצחצח שיניים היום בערב, אני צריכה לזכור לא לענות כששואלים אותי מה קרה בבית. זה הכי חשוב. מותר לי להגיד שהתנגשתי במשקוף.
אבא צריך אותי בשביל סיפוק, חשוב להיות ילדה טובה ובעיקר לשים ידיים על הפה, ששש!
אחותי הקטנה צריכה לאכול, להתקלח, לדבר איתי, אני חייבת להיות שם כשהיא בוכה אחרת מי יהיה? היא אוהבת כשהשוקו שלה חם אבל לא מדי, "שוקו-פושר'' היא אומרת, בלי להפריד את המילים באמת. זה צריך להיות מדויק, השוקו. אחרת לא תשתה. חשוב לזכור לכבות את הגז אחרי שמכינה לה. ילדה טובה מכבה את הגז וגם סוגרת את הידית כדי שלא תהיה שריפה.
אסור שהבית יעלה באש, כולנו נמות! את רוצה שזה יהיה בגללך?חשוב לזכור במיוחד, אבא לא אוהב כשיש רעש.
מוזיקה – חלש. לשחק – בדממה.
לשיר? לא שאלתי. אסור לשאול יותר מדי, זה מציק ואז יש צרחות שמכאיבות לי באוזניים עד היום.
במיוחד בסופי שבוע, זה כואב. במיוחד בקיץ.
היום, בגיל עשרים וחמש אני יודעת שלכל הילדות והילדים בעולם מגיע לשיר, חזק, שכל הגדולים יקשיבו לקולות הכי חכמים שיש, הכי כנים, הכי פשוטים.
אבל מגיע במיוחד לילדים ולילדות שגדלו שקופים ושקופות, מושתקות ומושתקים, לשיר בקול הכי חזק שאפשר.
היום, הסובבים אותי אוהבים את כּל ֹ קוֹלי, גם כשאני מזייפת וגם כשקולי נקי.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 4 קונים דירגו מוצר זה | ||