







חברותא או מיתותאהאם לסמוך תמיד על עצמי )אם אין אני לי - מי לי(?
או לצפות גם לעזרה מחברים בשעת הצורך )כשאני לעצמי - מה אני(?...
ולעזור לאחרים כשאפשר...
הוסף לסל
קרא עוד
זיכרונות מפרומיסיהכשאתה מביע משאלה – אתה בורא עולם.
אומנם החוויה שלך היא עתידית במציאות,
אך הבריאה שלך היא מיידית בממלכת פרומיסיה.
הסוד של הזמן הוא כאן ועכשיו.
אולי לא נוכל לתפוס זאת,
אין בכך צורך.
בחלום של מי אנו נמצאים כעת?
פרומיסיה היא ממלכה מארץ רחוקה מאוד, או קרובה מאוד, תלוי את מי שואלים. קיומנו שזור בקיומה של פרומיסיה, כך שכל בריאה בממלכה נבראת בכוח הדמיון שלנו. וכל מה שקיים בעולמנו, קדמה לו מציאות בממלכת פרומיסיה. כל מסע של גילוי מתחיל מהשקת העולמות.
בעולם שלנו צריך לספק הוכחות לדברים, לראות כדי להאמין. אך כאן, בממלכת פרומיסיה, צריך להאמין בשביל לראות, ורק אז מגיעות ההוכחות. פעם בעבר הרחוק, שני העולמות היו למקום אחד, שבו כל מחשבה יצרה מציאות וכל מציאות קיימה מחשבת תחילה. אך מאז החטא הקדום החל פילוג בתפיסה, בין מהו טוב ומה לטובה, מהי אמת ומה אשליה. העולמות שלנו התרחקו מאוד זה מזה, שעריה של פרומיסיה ננעלו והיא התחילה לגסוס לאיטה. מאז העולם שלנו גוסס גם הוא יחד איתה. כדי להציל את הממלכה מפני כיליון, עלינו לשזור מחדש את עולם החומר בממלכת הדמיון, רק אז שעריה ייפתחו שוב להמונים. רק כאשר נגשר בין העולמות, נוכל להושיע את גורלנו המשותף, ולהגיע לחוף מבטחים, לארץ חדשה.
הוסף לסל
קרא עוד
מטפחת ומקטרת"עיניה שוטטו בין דפי העיתון ואפה אנפף מריח הדפוס שטרם התנדף. היא ריחפה בין הכותרות בהיסח הדעת, חלפה על עמוד מודעות האבל הממוסגרות בשחור, עיניה צדו צירוף אותיות מוכר. עיניה ננעצו בכיתוב וגרונה נשנק. מול עיניה ריצדו האותיות בשחור על גבי לבן: מרתה קושטני ז"ל. זהו שמה, יש רק אחת בשם זה, זאת היא והיא חיה וקיימת, עדיין לא מלאו לה שישים..."
מרתה, אמנית אלמנה כבת שישים, מגיעה להלוויה של עצמה, זוכה לשמוע הספדים על אודותיה ורואה מרחוק את אלכס אהוב לבה שמעולם לא נשכח.
רגע זה מחזיר אותה לעבר ומעורר געגועים שקהו עם הזמן.
אלכס, אדריכל ידוע כבן שישים וארבע, מחליט לחזור לעיר הולדתו ירושלים לאחר שהתאלמן, משום שהתעוררו בו געגועים לאהובת נעוריו. מהרגע שבו הוא רואה את שמה על מודעת אבל, חייו מתהפכים, געגועיו לאהובתו המתה לא נותנים לו מנוח.
רותי, כימאית, חברת נפש של מרתה שיחסיהן התנתקו בעקבות בגידה, נכנסת גם היא לסחרור של זיכרונות וגעגועים בעקבות ההלוויה.
מחול סוער ומסעיר סובב סביב אהבה שלא נשכחה, שלוש דמויות רודפות זו את זו עד אובדן חושים, ולומדות ש"אהבה שהוחמצה לא נשכחת במשך חיים שלמים."
אתי שחר, סופרת, התגוררה רוב חייה בירושלים, ספרה "הדוקטור היווני מירושלים" זכה לתשבחות רבות. "מטפחת ומקטרת" הוא הרומן הרביעי שפרסמה, כמו כן הוציאה חמישה ספרי ילדים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||