







עיזבוןארבעה מספרים מגוללים את קורותיה של משפחה שהייתה “ההבטחה הגדולה“ של דור הצברים: יעל, יפהפייה תל אביבית מרירה; אורי, פלמ״חניק שברא את עצמו מחדש; הבן הראל והבת הילה. כל אחד מהם מספר את גרסתו בשפתו הייחודית, וכך נוצר מעין “רשומון“ משפחתי, אם כי כל סיפור מתמקד בחלק אחר של התקופה. יעל חושפת בגילוי לב את האגוצנטריות שאפיינה אותה ואת אורי, ואינה סולחת לו על כך שנטש אותה במחלתה. אורי רואה בעצמו קורבן להתעללות מתמשכת שממנה ניצל בנס, לדבריו. הראל מתאר בשפה מחוספסת ולגלגנית את קורותיו של בטלן מקצועי, שניצל קרובי משפחה ואחרים - עד שנרתם לטפל ביעל החולה עד ליום מותה. ואילו הילה מזגזגת בין ימיה כנערה בין ציפורניה של אמה ובין ההווה - שבו היא מוצאת מסתור בחיק משפחתה. האם היא היחידה שנותרה שפויה, או אולי היא סובלת יותר מכולם?הסיפור הוא “רומן מפתח“, השואב השראה מחיי המחברת.
הוסף לסל
קרא עוד
בקרן הרחובות המקביליםבריאה
לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים
וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ
הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר
כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי
שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל
וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק
הַמְּרַפְרֵף בֵּין אֹפֶק לְמַחְשָׁבָה
וְלִנְשֹׁם. לִנְשֹׁם
וּלְחַבֵּק מְעַרְבּוֹלוֹת
דּוֹהֲרוֹת. לִיצֹר אֶת עַצְמְךָ
מֵחָדָשׁ.
שלומי חסקי אומר שירה.
הוא מחבק מערבולות, נזכר ב"סבנטיז", שהיו שנות השבעים, ואומר שירה. עובר בשיטפון, במדבריות ההזיה, בדממה צבעונית, נזכר בילדותו, במראות ובדמויות שפגש, מתבונן במציאות העיר, במציאות חייו וסביבתו ואומר שירה. לפעמים הוא רך, לפעמים קשה, מתווכח, נאבק, מוחה, מתפכח, ואומר שירה. אשרי האיש האומר תמיד שירה.
יעקב רוטבליט
הוסף לסל
קרא עוד
מילה שלימַהִי שִׁירָה אִם לֹא אֲסֻפַּת מִלִּים,
מַחְשָׁבוֹת, מַצָּב וְרוּחַ
בְּלִיל מְתַעְתֵּעַ בֶּן־חֲלוֹף?
מִיהוּ מְשׁוֹרֵר אִם לֹא קִבּוּץ בָּלוּל
שֶׁל רְגָעִים חוֹלְפִים וּמַבָּטִים חֲטוּפִים
נוֹגְעִים וְחַד־פַּעֲמִיִּים?
בספרו זה שוזר יאיר זו בזו פיסות אור ואפלה הניצבות כתמונות
שובות לב, מעוררות כאב וחוזק בו בזמן.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||