

ויהי בימי קורונהתוך כדי שאני באמצע הצִחְצוּח באמבטיה, נכנסת דבורתי, פותחת את המגירה השמאלית של התרופות, שולפת משם קופסא קטנה, זורקת לפח האשפה, מסתובבת ויוצאת... אני, עם פה מלא, מטפטף על הרצפה את משחת השיניים לכיוון הפח ודולה משם קופסת אָדוויל פוֹרטֶה, 30 שקל בסופּרפארם.
"תשאיר בפח!" היא קולטת אותי "לא קראת מה כתבה דוקטור קוֹנְסְטָּנְצֶה מאיטליה על אדוויל?"
"לא, מה כתבה?"
"תקשיב טוב. הדוקטורה הזאת שהיא מומחית בין לאומית למחלות זיקנה, כתבה במפורש שהאדוויל, כמו שהוא נכנס לגוף, ישר מחפש נגיף קורונאי רדום, מעמיס אותו על הגב ונוסע איתו דוּך לריאות. מספיק מסוכן, נכון?"
בשעה שמונה בול מתייצבת אירה המנקה שמגיעה להפוך לי את הבית.
"תגיד רמי, ראית מה כתבו בפייסבוק?" פולטת חסרת נשימה ומראה לי את הנייד שלה.
"אסור לקחת נורופן 50 מ"ג בשום אופן! אלא אם אתה רוצה לחטוף חורונה!" רצה לאמבטיה, חוזרת עם קופסת פלסטיק ומטיסה אותה לפח.
"אבל אירה זה נורופן 25 מ"ג לא 50..."
"גם זה חולירע לחורונה." אירה הזאת יש לה בעיה של שנים עם האות ק'...
"תגידי אירה, יש עוד תרופות חולירע שכתבו עליהם?" תוך חצי שעה העיפו לי לפח מאה שקל טבין וטקילין...
"לא יודעת, תיכף בודקת. תרים את הרגליים בבקשה."
יקיריי,
אסופת הפוסטים הזאת שנכתבה בעצם ימי הקורונה, דלתא, אומיקרונה, חולירע, החלה את דרכה בפוסט מחויך שהעליתי בַּפֵייסוּש בימיה הראשונים של המגיפה ימח-שמה...
תודה לכולכם שהייתם איתי בימים ההזויים ההם. שימו מסיכות, התמרחו באלכּוגֵ'יל, שתו מים, לכו רק בצל ותהיו לי בריאים...
ויהי בימי קורונה הוא ספרו השישי של רמי בר אדון.
קדמו לו:
מרפסת מול הים בהוצאת אסטרולוג/ידיעות ספרים
בסנדלים על גשר הירקון בהוצאת רימונים/כתר
קזוארינות מתות זקופות בהוצאת רימונים/כתר
דברים שרציתי לומר בהוצאת אוריון
הצריף של אביגדור בהוצאת אוריון
הוסף לסל
קרא עוד
פעמיים בחייםהאם ניתן למות בטוב, ואולי אף בשיאו של הטוב שבנו?
האין זאת בקשתנו הפנימית האחרונה, ואף זכותנו?
אכן יש להודות, טרם פגשתי את סֵתֶר הרביתי להפוך בדבר איכה ייפול בגורלי לעזוב עולם זה? מה היא אותה הדרך העלומה שבה יתחולל קצי?
אך יותר מכול, לא הרפו מחשבותיי מהאופן שבו אעזוב. האם תיתכן הדרכה בה אוכל לבטוח, ואשר בעזרתה יעמוד כוחי בעת מבחן זה לגייס באומץ לב את שיאו של הטוב שבי? ללכדו מבלי לאבדו אחוזת בעתה?
עמוק בקרבי חשתי כי כוח רב-עוצם והרה-גורל, שהנו חלק מסיפור חיי, טמון ברגעים אחרונים טרם פרֵדה, ועד כמה חשוב הדבר כי יהיו נטולי בלבול.
הו, עד כמה מודה אני לסֵתֶר על הרגעת רוחי בעניין זה. הבטחתי נתונה לכם כי עוד תשכילו ראות את הכוונתה הפלאית את הנפש בשעה רגישה זאת.
בספר מובאים שנים-עשר סיפורים של מחפשי דרך, המתארים כיצד הדרכתה של סתר סייעה בידם למות באופן מופלא.
הוסף לסל
קרא עוד
מכתבים מירושליםנערה אמריקאית מגיעה ארצה בסוף שנת 1947 עם מלגת לימודים לשנהבאוניברסיטה העברית ונקלעת להתרחשויות ההיסטוריות הסוחפות את היישוב בארץ – מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל. היא מתגייסת ל"הגנה" ומשרתת כחובשת במצור על ירושלים. לאחר מכן היאעוברת לשרת במודיעין חיל האוויר, שזה עתה נולד, ומאוחר יותר הייתה אחראית על הקמת מערך המרפאות בבסיסי חיל האוויר בצפון הארץ.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 1 קונים דירגו מוצר זה | ||