לידיה עולה לשיכון

"היום, בדרך הביתה, הלכתי יחד עם נועה שגרה  קרוב לבית הספר. פתאום היא שאלה אותי: תגידי, למה אתם לא עוברים מהמעברה? שתקתי ולא עניתי. איך היא יכולה לשאול שאלה כזו? זה לא ברור שאם היה לנו כסף היינו עוברים?"

זהו ציטוט מתוך הספר, המתאר ברגישות את עולמה של ילדה במעברה בסוף  שנות ה-50, ואת הויי החיים המיוחד במעברה, ההולכת ומתרוקנת מיושביה. ימי ילדותה של לידיה שעברו עליה בפחון במעברה, משתקפים במכתביה אל חברתה הדמיונית, והם קורעיםלנו חלון אל בעיותיהם של ילדי המעברה, שאף שגדלו אל תוך דפוסי חיים קשים הם מצליחים ברובם לצאת מהמצוקה הכלכלית והחברתית ולהיקלט בחברה הישראלית.