נבואה וגעגועהשדה היה אין-סופי. גווניו הצהובים נמתחו עד האופק ונדמה היה שהשמיים יהפכו גם הם להיות צהובים מרוב שדות. רוח חזקה הכתה בפניי, טיפות גשם הרטיבו את שמלתי, רצתי יחפה מתעלמת מכל הקוצים שדקרו את כפות רגליי. שולי השמלה נתפסו בשיבולים ועלים יבשים נתפסו בשערי. מאיפה יש כאן עלים הרי אין עצים? רק שדה צהוב ובלתי נגמר ואני חייבת לרוץ מהר להספיק, לפני שייגמר. הנשימה כבדה, הלב דופק בקצב על טבעי, הדמעות זולגות מתערבבות עם גשם, הלוואי שתהיה שם כשאגיע. השדה אין-סופי, הרוח בולמת אותי, אני מתנשפת.
דפים אלו נושאים לא רק מילים, אלא קול ייחודי - עוצמתי ושברירי כאחד, שמבקש להתבונן באומץ על נשיות מודעת, אימהות שהיא מהות, חוסר צדק, כמיהה וגם שבר שבעה באוקטובר שמתוכו צמחה הודיה.
השירים וקטעי הפרוזה שבספר נולדו מתוך הלב, מתוך גוף זוכר, מתוך ימים של חסד וכאב, תערובת של מציאות ובדיה.
זהו ספר על כוחן של מילים לרפא, לצעוק את האמת, למלא חללים שנפערו בתודעה, להיות אהבה וחיים.
והמילים אינן מבקשות אישורים, הן מבקשות להישמע. להיות עדות לחוסן ואותנטיות לצד דמיון ותעתועים, אומץ וחוזק לצד ארעיות ושבריריות.
נבואה וגעגוע הוא ספר הביכורים של לורן סגל כהן, ילידת 1972, אימא, עיתונאית, מרצה ואקטיביסטית למען בני אדם ובעלי חיים.
הוסף לסל
קרא עוד
כעבור עשר שניםהַצְדָּעָה לַמַּעֲרֶכֶת
נִקַּח מִכֶּם אֶת שְׁעוֹת הַשֵּׁנָה,
הַמִּלִּים שֶׁתַּגִּידוּ
תִּהְיֶנָה מִלִּים קְבוּעוֹת, לֹא שֶׁלָּכֶם,
נִקַּח אֶתְכֶם מֵהַבַּיִת,
מֵהַקָּפֶה, מֵהַמּוּסִיקָה שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים,
וּמִמַּגָּע אֲמִתִּי.
מַגָּע אֶפְשָׁר רַק מִמְּבוּכָה אוֹ בִּפְגִיעָה,
וְאִם נִפְגַּעְתְּ,
נַגִּיד... מִישֶׁהוּ נָעַל אוֹתָךְ בַּמִּקְלָט, נַגִּיד
נִשְׁכָּב עָלַיִךְ בַּמִּקְלָט, נַגִּיד
אָה... אֵין לָנוּ מָה לְהַגִּיד.
אַתֶּם רַשָּׁאִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַרְבַּע הַמִּקְלָחוֹת שֶׁלְּמַטָּה,
אֶפְשָׁר עִם כַּפְכַּפִּים אוֹ בְּלִי.
קייטלין, אמנית יוצרת ופרפורמרית, באוסף חדש של שירה ופרוזה לירית, עשר שנים לאחר יציאת הספר הראשון שלה, צעקות (אוריון, 2011).
גם באוסף זה מתגלה קייטלין בכנותה יוצאת הדופן, הקשה לעיתים לעיכול.
הוסף לסל
קרא עוד
מרפסות אל ארץ השמש
לְהַבִּיט אֱלֵי אֹפֶק
בְּמִפְגַּשׁ הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַתָּכֹל
בְּאַרְגָּמָן הַשָּׁמַיִם הַטָּהוֹר
בַּשְּׁקִיעָה
אֶת הַחֹפֶשׁ לָחוּשׁ
בְּגַאֲוָה וּלְלֹא מוֹרָא.
לִנְשֹׁם אֶת הַטֹּהַר
אֶת הַטּוֹב, הָאֲמִתִּי, לִקְרַאת
הַיְּצִירָה הַגְּדוֹלָה.
מרפסות אל ארץ השמש הוא ספר אהבה למדינה, לאדם ולטבע.
הספר הוא גם מפה אישית של משורר שגילו כגיל המדינה, וחייו וחייה שלובים זה בזה. חרש משורר את ההיסטוריה של ישראל ויוצר למעננו קפסולת זמן פואטית הטומנת בחיקה את אהבת הארץ, מורשתה, ערכיה, אהבת האדם, אהבת האהבה.
הספר מתעד ושר את האהבה, את היגון ומלווה את משברי המדינה מימי התמימות לאורך משבריה ועד מאורעות השנים האחרונות וההתפכחות העצובה.
חרש מבטא את רגשותיו בפתיחות, לעיתים מבקרת ולעיתים רכה. הוא משלב את ראייתו העמוקה, חוויות חייו האישיים, חברתיים ולאומיים ומבחר מציוריו ויוצר הרמוניה מיוחדת בין יצירה פואטית לחזות צבעונית.
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כתב טשרניחובסקי, וחרש זוכר ואוצר תבנית זו למען ילדיו, נכדותיו ונכדיו ולמעננו אנו וילדינו. הוא החורש, הוא הזורע בדמעה, למען הדורות הבאים, הקוצרים ברינה.
מירלה משה-אלבו
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 10 קונים דירגו מוצר זה | ||