שולחן משפחתי פחות או יותר

 

"יום שבת חם. מה זה חם? רותח. אני מנופפת במניפה שהבאתי מהבית, דואגת שכולם יֵ דעו שחם לי וגם מגרד לי מהחום. המניפה בהירה ועדינה, כמו כנף של ציפור אירופאית שלא שייכת לכאן. הייתי מעדיפה להיות במקום אחר ושהמשפחה של זזי תהיה אחרת, אבל מה לעשות, זזי בא עם המשפחה שלו –ככה זה בנישואים. כל המשפחה הזו מטורללת עם שמות כמו זזי, דידי ומימי, רק אני עם שם נורמלי, שם נורמלי ומניפה."

קובץ זה כולל 28 סיפורים קצרים המתארים את חייהם של ״האנשים הקטנים״ – אלה שאינם זוכים לרוב לבמה, אך נושאים בתוכם עולמות שלמים.
גיבורי הסיפורים הם למעשה אנטי־גיבורים – אנשים מבולבלים ובודדים העושים כמיטב יכולתם כדי לשרוד ואולי גם למצוא אהבה. מאבקם הקיומי מתרחש ברגעי שגרה המוארים באור חדש: ארוחה משפחתית סביב שולחן חג שנוסרו ממנו שתי פיסות, ״שכן טוב״ הפוצח בשיחות ארוכות בדיוק כששקיות קניות כבדות תלויות על הידיים, או זוג מושבניקים שמזייפים סרטון על העפלה לפסגת האוורסט.
בין רגעי האבסורד וההומור מהדהדים חלומות שלא התגשמו, צורך עמוק בקשר אנושי, כמיהה לשלווה וביקורת חברתית המפזרת מעט את הערפל סביב התנהגויות שמטרתן לזכות באישור ובמעמד, לעיתים על חשבון הרגישות לזולת.