יושב בחדרי הקטן בבית האבות
כותב יצירות קצת מורכבות.
הספרים והשירים נכתבו בהנאה
מקבל דחיפה מכל המשפחה.
רוצה להגיד קצת בענווה
מרגיש את ההיסטוריה כותב באהבה.
כל שיר מלא רגש וחדווה
לדורות הבאים שילמדו ותהיה תקווה.
ב-7.10.2023 מביט בטלוויזיה מה קורה
חושב בבטחה הצבא מגיע במהרה.
עוברות השעות והחרדות גוברות
רחוק מהאירוע הלב אבל כואב.
ממדי האסון והטבח בעוטף
ואין אף אחד אותך ללטף.
דמעות ובכי ברגש יוצאות
כואב לי ולעמי על התוצאות.
11.12.2023
גדלתי בעיר ראשון לציון, לפני כ-9 שנים עברתי אירוע מוחי קשה, והוגדרתי כנס רפואי. השתקמתי והוכחתי את כישורי הכתיבה שפעמו בי, בעבר כתבתי עשרות שירים וכמה ספרים.
כיום אני מתגורר במרכזים הרפואיים בנס ציונה, יצרתי מאז האירוע עשרות שירים, ספר מתח וספר שירי ילדים, כותב בהנאה מרובה את יצירותיי, תוך דגש על ההיסטוריה והילדות הנפלאה שעברתי, מקווה שכתיבתי תעבור לדורות הבאים ותיתן להם תקווה, אושר וחיים טובים יותר.
ב-7.10.2023 חל אסון על מדינת ישראל מכיוון עזה, גברה בי החרדה לגורל תושב העוטף, שביישובים שלהם קרו האירועים הקשים. באותה תקופה של האסון, התגלה העם בישראל במלוא הדרו, גיבורות וגיבורים בקרב, התנדבות לעזור מכל הארץ, וגם מחו”ל. ואני החלטתי לתרום את חלקי הצנוע ולכתוב על האסון הכבד למען הדורות הבאים שלא ישכחו לעולם, הספר מוקדש לזכר התצפיתניות שנפלו בקרב.
רוצה לציין את אחי, בנותיי ונכדי היקרים שנתנו לי תמיכה לאורך כל הדרך, ואני גאה בהם, זה נותן לי הרבה כוח להמשך.
שלכם, מוטי לוי