|
מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי שנולד בשנת 1533, היה בנם של פייר אקיאם, איש צבא, נצר למשפחת סוחרים מהעיר בורדו, ושל אנטואנט דה לופס, מצאצאי האנוסים שהיגרו לצרפת. בתחילת המסה "טעמם של הטוב והרע" הוא כותב על גירוש יהודי ספרד ופורטוגל ועל האנוסים, ומוסיף את הדברים האלה: "אפילו כיום, מאה שנה מאוחר יותר, פורטוגלים מועטים בטוחים בדתם של אלה או בזו של צאצאיהם." ניתן לשער שמונטן היה מודע למוצאו היהודי, אך הוא אינו מזכיר את אמו במסותיו אלא פעמיים. לעומת זאת העריץ את אביו וכתב עליו פעמים רבות.
מישל דה מונטן נודע במסותיו השנונות, שיצאו לאור לראשונה בשנת 1580. מונטן, שנפטר לפני יותר מארבע מאות שנה, עדיין מדבר אלינו במסות אלה, כאילו היה בן שיחנו. מסותיו משקפות את מחשבותיו והגיגיו על המתרחש בנפש האדם ואת יחסו של האדם לחייו ולמותו, וכל אלה גם מתוך ניסיונו האישי. הוא מרבה לצטט מדברי משוררים ופילוסופים יווניים ולטיניים מן העת העתיקה. הוא הכיר על בורייה את ההיסטוריה ואת התרבות של העת העתיקה, והקריאה בו כמוה כטעימה מן הפילוסופיה ומן ההיסטוריה גם יחד.
|


הכבשה שיה מופיעהבאופן טבעי כל אחד רוצה להשתייך לקבוצה שלו. זה מקנה ביטחון ותחושת הגנה. במיוחד במסגרת המשפחה המורחבת, העדר, השבט או המגזר.
אבל רבים רוצים גם להתבלט, להיות מיוחדים, לממש את כישרונותיהם הייחודיים ושאיפותיהם.
כך גם הכבשה שיה, וסבא שלה מעודד אותה לכך!
הוסף לסל
קרא עוד
ק-צרצריםקְ-צַרְצָרִים הוא אוסף ייחודי של תובנות מדויקות, פשוטות ועמוקות, המפלסות את הדרך במסע החיים. בכתיבתה הנבונה, המעניינת והמרגשת, יוצרת המחברת תמונה רב-חושית מפעימה, עולם רב-רובדי הנשזר במילותיה. חוויה קסומה של הזמן שבילו יחד ויקטוריה אדלר-שרון ובעלה נסים שרון במסע של 365 יום בקרוון סביב העולם. זוהי אחת מאותן חוויות שזוג מתנסה בהן לעיתים נדירות ביותר.
הוסף לסל
קרא עוד
החיים לא היו שושניםבקולו לא היה כל רמז להתרגשות שאחזה בו. באותה מעשיות שבה ניגש לכל דבר, יצא אל החצר, ומשם לצריף השני ששימש מגורים לסוסה, לפרה ולכמה תרנגולות מטילות. במהירות רתם את הסוסה לעגלה, בעודו מפזם ומבמבם לעצמו נעימה ישנה. הסוסה כמו הבינה ושיתפה פעולה. הוא עמד להיות אבא".
הספר החיים לא היו שושנים מספר את סיפורו של דוד שמידוב, המשקף את החיים בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת, ומקפל בתוכו לא מעט טרגדיות אישיות.
זהו אוסף סיפורים על חייהם של דוד ושל בני משפחתו בשנים שקדמו לקום המדינה ובשנותיה הראשונות, המתחברים לעלילה מרתקת. הספר אוצר בתוכו פיסת היסטוריה על החיים הקשים באותה תקופה – התאקלמות העולים לישראל, קשיים כלכליים, מאבקים עם הערבים ועוד. ביד רהוטה ורגישה גליה ברוידא מזרחי מתארת אירועים יומיומיים, וצובעת אותם בצבעים חיים מנקודת מבטה האופטימית של נחמה הקטנה, אימה של גליה.
גליה ברוידא מזרחי מעידה: "עוד מנעוריי רציתי לכתוב את סיפורו של סבי. בהתחלה הייתה צעירה מדי, אחר כך עסוקה מדי, ולבסוף הוא נפטר בשיבה טובה בלי שהספקתי. כשהגעתי לזה לבסוף, היו רוב בני דורו בעולם שכולו טוב. הכתוב מבוסס בעיקר על זיכרונותיה של אימי".
גליה ברוידא מזרחי נשואה ואם לשניים. בוגרת החוגים לשפה ערבית ולשפה ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 6 קונים דירגו מוצר זה | ||