יומנה של מארי

לאחר מות מארי, מוצאת אן, בתה, יומן אישי של אימה שנשמר במשך עשרות שנים. בין הדפים המצהיבים נחשף בפניה לראשונה עולמה של מארי כנערה יהודייה בפריז, המתעדת בכנות ובתום את חייה: הלימודים, החברות, האהבות הראשונות, הקשיים, החלומות לעתיד והמאבקים של משפחת פועלים המנסה לבנות את עצמה מחדש לאחר שנות המלחמה.
ככל שהבת מעמיקה בקריאה, היא נחשפת לפרק ביוגרפי משמעותי בחיי אימה שכל השנים הוסתר ממנה. היא מגלה לא רק את סיפורה של אימה הצעירה, אלא גם צד אפל ומפתיע שמעולם לא הכירה. בין זיכרונות של התבגרות, אהבה ותקווה, מסתתר סוד משפחתי, המסוגל לשנות את האופן שבו היא מבינה את עברה ואת זהותה שלה.
יומנה של מארי הוא רומן עדין ומרגש המעורר מחשבה על יחסי אם ובתה, על הזיכרונות שאנו משאירים אחרינו ועל השאלה, האם לשארים יש זכות לנבור בכתבים אישיים ואינטימיים של הוריהם לאחר שאלו הלכו לעולמם?

זהו ספרו הרביעי של מאיר פינטו. ספריו הקודמים: על הסלעים (2022); סאדה (2024); להיות עם ולהרגיש בלי (2025) יצאו לאור גם הם בהוצאת אוריון.