

אמא שלה הולכת לאיבוד"אמא שלה הולכת לאיבוד" הוא מסע של יחסים בין אם שחלתה באלצהיימר לבין בתה.
הסיפור עוקב אחר שתיהן במשך שנה שלמה של אירועים המתרחשים בזמן הווה ומלווים בזיכרונות משותפים מהעבר. הבת המתבוננת באמה, שמתרחקת ומידרדרת לעבר תהום הנשייה, מתמודדת עם האובדן גם באמצעות כתיבת קטעי שירה, שהם תמונת מצב פיוטית של תחושותיה נוכח מצבה של האם.
"אֲנִי שָׂמָה לָךְ חִתּוּל, וְאַתְּ שׁוֹתֶקֶת, וַאֲנִי שׁוֹתֶקֶת.
אֲנִי כּוֹרֶכֶת אוֹתוֹ סְבִיבֵךְ כְּמוֹ טַלִּית לְבָנָה
וְשׁוֹתֶקֶת.
אֲנִי מְהַדֶּקֶת אוֹתוֹ עַל מָתְנַיִךְ האִילְמִים,
וְאַחַר כָּךְ
יוֹצֵאת מֵחַדְרֵךְ
וְשׁוֹטֶפֶת דְּמָעוֹת."
בכתיבה אישית, מרגשת ומעמיקה מובילה הסופרת את המסע העצוב הזה, שסופו ידוע מראש.
אורנה טל היא אם לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים, ונכד אחד שמתגורר בשמיים. מחנכת ומדריכה לכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי "שיטים". מחברת הספרים: "מתקן ההורים"; "הבית של איתי"; "שיחות עם השכן שלי".
הוסף לסל
קרא עוד
אל תעזו למות לא מוכניםכל חייכם אתם עובדים קשה, מתכוננים לעתיד ועושים הכול כדי להבטיח לעצמכם וליקיריכם חיים טובים ונוחים.
כדי שתוכלו לחזור לשגרת חיים נטולת דאגות ולא לסכן את עתידם הכלכלי ואת רווחתם של היקרים לכם מכול, לא נותר אלא להשקיע מאמץ קטן נוסף - ולארגן נכון את כל ענייניכם. לשם כך נועד ספר זה.
הוסף לסל
קרא עוד
מרפסות אל ארץ השמש
לְהַבִּיט אֱלֵי אֹפֶק
בְּמִפְגַּשׁ הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַתָּכֹל
בְּאַרְגָּמָן הַשָּׁמַיִם הַטָּהוֹר
בַּשְּׁקִיעָה
אֶת הַחֹפֶשׁ לָחוּשׁ
בְּגַאֲוָה וּלְלֹא מוֹרָא.
לִנְשֹׁם אֶת הַטֹּהַר
אֶת הַטּוֹב, הָאֲמִתִּי, לִקְרַאת
הַיְּצִירָה הַגְּדוֹלָה.
מרפסות אל ארץ השמש הוא ספר אהבה למדינה, לאדם ולטבע.
הספר הוא גם מפה אישית של משורר שגילו כגיל המדינה, וחייו וחייה שלובים זה בזה. חרש משורר את ההיסטוריה של ישראל ויוצר למעננו קפסולת זמן פואטית הטומנת בחיקה את אהבת הארץ, מורשתה, ערכיה, אהבת האדם, אהבת האהבה.
הספר מתעד ושר את האהבה, את היגון ומלווה את משברי המדינה מימי התמימות לאורך משבריה ועד מאורעות השנים האחרונות וההתפכחות העצובה.
חרש מבטא את רגשותיו בפתיחות, לעיתים מבקרת ולעיתים רכה. הוא משלב את ראייתו העמוקה, חוויות חייו האישיים, חברתיים ולאומיים ומבחר מציוריו ויוצר הרמוניה מיוחדת בין יצירה פואטית לחזות צבעונית.
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, כתב טשרניחובסקי, וחרש זוכר ואוצר תבנית זו למען ילדיו, נכדותיו ונכדיו ולמעננו אנו וילדינו. הוא החורש, הוא הזורע בדמעה, למען הדורות הבאים, הקוצרים ברינה.
מירלה משה-אלבו
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||