

משחק גומליןהחייל הגבוה הישיר אליי מבט! ישר אל תוך עיניי. את המבט הזה לא אשכח עד סוף ימיי. זה היה מבט, איך אני אגיד... הוא הסתכל עליי כמה שניות וחייך, לפתע שאל אותי משהו בעברית אני לא הבנתי מילה, לא ידעתי לדבר עברית, התרגשתי נורא, הייתי נבוכה. התביישתי.
הוא היה גבוה ויפה, היה לו שפם שחור ופניו היו יפהפיות. לא ידעתי מה לומר ומה לעשות, הייתי בסך הכול ילדה בת שש עשרה. לא היה מקובל שגבר זר יפנה כך לנערה צעירה, יביט בה באופן כזה..."
שנות השלושים בתל אביב. זכריה ערוסי הצעיר עסוק בעיקר בלשרוד את התקופה, מנסה לפלס דרך בין היותו נער מתבגר לבין הצורך להתמודד עם מצבים לא פשוטים העומדים בפניו עבודה קשה, אחריות כבדה בפרנסת משפחתו, מימון העלאת שני אחיו מתימן... עד שבשנת 1940 במהלך ביקור בקולנוע תל אביבי, מגויס זכריה באופן מפתיע ובעל כורחו לצבא הבריטי. תוך זמן קצר הוא מוצא עצמו נלחם בקרבות קשים וחשובים בכל רחבי אסיה ואפריקה במלחמת העולם השנייה. נפצע, נופל בשבי וניצל... מספיק לחוות רומן קצר ששובר את לבו... עד שמגיע עם כוחות בנות הברית לעיר טריפולי. שם הוא פוגש את שולמית. באותו ערב פסח בשנת 1943 משתנים חייו.
בשנת 2002 על רקע מסע מופלא וחד פעמי באירופה של קבוצת הכדורגל האהובה עליהם, מספרים שולמית וזכריה לנכדם את סיפור חייהם המרתק והסוחף. המלחמות, הפציעות, הרומנים, ריחות האוכל המטריפים בטריפולי, תל אביב הישנה... ומעל הכול אהבה גדולה שמנצחת כנגד כל הסיכויים.
הוסף לסל
קרא עוד
בטנגו עם אלוהיםבטנגו עם אלוהים הוא ביסודו "מסע חיפוש" אחר האוטונומיה האישית של האישה, מחקר בנבכי התרבויות היהודית והמערבית שמשימתו להגיע להבנת "מקומה" של האישה בחברה הפטריארכלית בתרבויות אלה.
הוסף לסל
קרא עוד
קולות שתמיד איתי"רק ביום ראשון, 7.10.73, בשעה 22:30, קיבלתי הוראה, בקול נשי(קשרית) המורה לנו לנטוש/לסגת. האם לא מן התבונה הצבאית היה שפקודה כזו תימסר על ידי מפקד בכיר ולו רק לענות על שאלות טכניות ומבצעיות הכרוכות בנסיגה? אך שוב אני מצהיר כי לא קלמן מגן ולא בשעה 20:00, אלא קשרית, ובשעה 22:30 נתנה הוראה לנטוש..." (מפקד מעוז מילאנו במלחמת יום כיפור) תיקי וידאס, אשה במלחמת גברים. חיילת בחדר המלחמה של מפקד בלוזה, היא קשרית שממנה קיבל מפקד מעוז מילאנו שעל גדוד תעלת סואץ, ביום השני למלחמת יום הכיפור, את ההוראה לנטוש את המעוז ולסגת לכיוון מזרח. מילאנו לא היה מחוז היחיד. גם מחוזים אחרים בגזרה הצפונית של התעלה, קיבלו הוראות נטישה דומות. לא ממפקדי האוגדה. הפקודה הועברה בקשר, בקול נשי, בקולה של הקשרית שנתנה את ההוראה שאמורה היתה להינתן על ידי אחרים. קולות שתמיד איתי, אינו עוד ספר על מלחמת יום כיפור. בעזרת הקולות שנשמעו דרך רשתות הקשר בחדר המלחמה בבלוזה, מתארת תיקי וידאס מנקודת מבט שונה את ימי המלחמה הראשונים - את ההחלטות והדילמות, את ההפתעה, את קריאות לעזרה של המעוזים הנצורים, את מלחמת הגבורה של הטנקיסטים שחשו לעזרה ושל חיילי המעוזים שנלחמו על חייהם. ולא פחות מזה - גם את הקולות שלא נשמעו: שתיקת המפקדים. ספר מיוחד ומרתק שמשלב את הגעגועים לחולות סיני, לחופי הים, לשקיעות המיוחדות, לאחוות הלוחמים, עם הקולות והמראות הקשים של מלחמת הדמים שפרצה בשבת בצהריים.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||