

אישה פשוטהדוברת השיר באישה פשוטה רושמת מילותיה בעיפרון דק שמאפשר לה מחיקות אין־ספור המורות על חוסר יכולתן של המילים לכלול את כל מה שהיא מוכנה לומר.
חייה עומדים עוד לפניה, אהבתה גדולה ואקט כתיבתה החפוז עדיין במיטבו. אין ספק שהדוברת בודדה ושמילותיה בודות מציאות ללילה שממנו היא מבקשת להסתייג.
הדוברת מעידה על עצמה:
אֲנִי אִשָּׁה פְּשׁוּטָה חֲרִישִׁית
אוֹסֶפֶת מִלּוֹתַי בִּכְמִיהָה כָּזֹאת
מִתְנַגֶּנֶת בַּחִבּוּר הַקַּדְמוֹנִי
גּוֹעֶשֶׁת כְּמוֹ נוֹלֶדֶת מִן הַיָּם
בִּתְשׁוּקָה גְּרַנְדִּיוֹזִית
קוֹלַעַת חֲרוּזַי בְּשִׁיר רוֹדֵף שִׁיר
מַאֲדִים בֵּין חֲרִיצֵי הלילה. )בית שני מתוך השיר "פיוט", עמוד 18 (.
אדית קובנסקי הוציאה לאור 34 ספרי שירה בעברית, בספרדית וברומנית במהדורות דו־לשוניות: עברית־אנגלית, עברית־צרפתית ובמהדורה תלת־לשונית: עברית־ערבית־ אנגלית. שיריה הרבים פורסמו בארץ, בארצות הברית וברומניה.
הוסף לסל
קרא עוד
נותנת מיליםלתת מילים גם כשהכל מסביב ובפנים סוער, כשנדמה שהמילים אינן, דווקא אז לשזור מילה למילה ולמצוא אותן שוב בחזרה.
שירים רבים כאן נכתבו מתוך דיאלוגים ומתוך רגעים שקשה לעיתים לתאר במילים ואני, אני צריכה מילים, חיפשתי ונתתי, לעיתים לעצמי, לעיתים למי שסביבי ועתה לכל מי שיבחר לקרוא אותן.
שירה בז
הוסף לסל
קרא עוד
שסק - אסון 7 באוקטובר 2023יושב בחדרי הקטן בבית האבות
כותב יצירות קצת מורכבות.
הספרים והשירים נכתבו בהנאה
מקבל דחיפה מכל המשפחה.
רוצה להגיד קצת בענווה
מרגיש את ההיסטוריה כותב באהבה.
כל שיר מלא רגש וחדווה
לדורות הבאים שילמדו ותהיה תקווה.
ב-7.10.2023 מביט בטלוויזיה מה קורה
חושב בבטחה הצבא מגיע במהרה.
עוברות השעות והחרדות גוברות
רחוק מהאירוע הלב אבל כואב.
ממדי האסון והטבח בעוטף
ואין אף אחד אותך ללטף.
דמעות ובכי ברגש יוצאות
כואב לי ולעמי על התוצאות.
11.12.2023
גדלתי בעיר ראשון לציון, לפני כ-9 שנים עברתי אירוע מוחי קשה, והוגדרתי כנס רפואי. השתקמתי והוכחתי את כישורי הכתיבה שפעמו בי, בעבר כתבתי עשרות שירים וכמה ספרים.
כיום אני מתגורר במרכזים הרפואיים בנס ציונה, יצרתי מאז האירוע עשרות שירים, ספר מתח וספר שירי ילדים, כותב בהנאה מרובה את יצירותיי, תוך דגש על ההיסטוריה והילדות הנפלאה שעברתי, מקווה שכתיבתי תעבור לדורות הבאים ותיתן להם תקווה, אושר וחיים טובים יותר.
ב-7.10.2023 חל אסון על מדינת ישראל מכיוון עזה, גברה בי החרדה לגורל תושב העוטף, שביישובים שלהם קרו האירועים הקשים. באותה תקופה של האסון, התגלה העם בישראל במלוא הדרו, גיבורות וגיבורים בקרב, התנדבות לעזור מכל הארץ, וגם מחו”ל. ואני החלטתי לתרום את חלקי הצנוע ולכתוב על האסון הכבד למען הדורות הבאים שלא ישכחו לעולם, הספר מוקדש לזכר התצפיתניות שנפלו בקרב.
רוצה לציין את אחי, בנותיי ונכדי היקרים שנתנו לי תמיכה לאורך כל הדרך, ואני גאה בהם, זה נותן לי הרבה כוח להמשך.
שלכם, מוטי לוי
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||