

לעוף עם כנפיים שבורות365 הזדמנויות ללמוד מחדש לעוף, גם בכנפיים שבורות.
לזכר עדן זכריה שנקטפה מפסטיבל הנובה בגיל 27
עדן זכריה ז"ל נחטפה בשבעה באוקטובר ונרצחה בשבי חמאס.
לאחר כחודשיים וחצי גופתה חולצה ממנהרה בעזה והובאה לקבורה בישראל ביום הולדתה ה-28.
---
מול הקבר הפתוח, ביום שעדן הייתה צריכה לחגוג את החיים, אמה אורין ידעה רק דבר אחד: היא לא תוותר. היא תנצח את הרוצחים של בתה, לא בכוח הזרוע, אלא בכוח הרוח, הכוח שאף לא כדור יכול לחורר.
בזכות כלים שצברה במשך 16 השנים האחרונות בעבודתה בתוכנית 12 הצעדים, אורין מעניקה לקורא מתנה לכל יום בשנה - משפט יומי אחד, דבר קטן לעשות היום.
רק היום.
אפשרות אמיתית לחיות בתודעת שפע לצד האבל, הצער והכאב.
הזדמנות לקום בבוקר, לתפקד, לבחור לחיות, לחייך, להתאמן, לעזור לאחר, להנציח, לאהוב, ואפילו לשמוח.
אורין גנץ, אמא של עדן וגיא, הזוכה בתואר מרצת השנה לשנת 2025, ואחת מ-26 הנשים המובילות במדינה לפי Ynet.
"לעוף עם כנפיים שבורות״ הוא ספרה הראשון.
הוסף לסל
קרא עוד
קידה מול היםקידה מול הים מתאר את מסע התבגרותם של התאומים נעמי וינון הנוצרים סוד כבד. הסיפור מתרחש בישראל, בעשור שבין מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל.
קידה מול הים הוא ניסיון להתבונן בזירת שבר המחולל מאבק על זהות עצמית ועל עצמיות.
הסיפור מציף את המתח בין הכמיהה לחיבור, לוודאות ולפשר לבין תחושת זרות, כאוס וספק, והוא נותן קול לרצון השביר להתנער מהצפוי, להתעורר ולבחור בחיים.
זהו סיפור על אפשרות אנושית לחריגה מן המובן מאליו וחתירה דיאלקטית לגילוי רוח חופשית.
קידה מול הים הוא ספרה השלישי של טליה להב. ספר השירה שלה מתח צף התפרסם ב-1989 בהוצאת עקד, וספר הפרוזה כל הלבבות תפוסים יצא לאור בהוצאת כרמל ב-2018 וזכה לשבחי הביקורת.
ד"ר טליה להב היא ילידת תל אביב, מטפלת ויוצרת.
הוסף לסל
קרא עוד
לילדה שלא יכלה לשירהיי שם! חשוב לקרוא את הצד השני. תמיד.
כשהייתי קטנה, קטנה מאוד, הבנתי כמה דברים שבבית אני צריכה לעשות. אמא צריכה אותי כשהיא רוצה לצחוק ועוד יותר כשהיא צריכה לכעוס, על אבא שלי או על ההורים שלה. או עליי, כי לא רציתי לצחצח שיניים היום. מחר בגן כולם יראו שלא רציתי לצחצח שיניים היום בערב, אני צריכה לזכור לא לענות כששואלים אותי מה קרה בבית. זה הכי חשוב. מותר לי להגיד שהתנגשתי במשקוף.
אבא צריך אותי בשביל סיפוק, חשוב להיות ילדה טובה ובעיקר לשים ידיים על הפה, ששש!
אחותי הקטנה צריכה לאכול, להתקלח, לדבר איתי, אני חייבת להיות שם כשהיא בוכה אחרת מי יהיה? היא אוהבת כשהשוקו שלה חם אבל לא מדי, "שוקו-פושר'' היא אומרת, בלי להפריד את המילים באמת. זה צריך להיות מדויק, השוקו. אחרת לא תשתה. חשוב לזכור לכבות את הגז אחרי שמכינה לה. ילדה טובה מכבה את הגז וגם סוגרת את הידית כדי שלא תהיה שריפה.
אסור שהבית יעלה באש, כולנו נמות! את רוצה שזה יהיה בגללך?חשוב לזכור במיוחד, אבא לא אוהב כשיש רעש.
מוזיקה – חלש. לשחק – בדממה.
לשיר? לא שאלתי. אסור לשאול יותר מדי, זה מציק ואז יש צרחות שמכאיבות לי באוזניים עד היום.
במיוחד בסופי שבוע, זה כואב. במיוחד בקיץ.
היום, בגיל עשרים וחמש אני יודעת שלכל הילדות והילדים בעולם מגיע לשיר, חזק, שכל הגדולים יקשיבו לקולות הכי חכמים שיש, הכי כנים, הכי פשוטים.
אבל מגיע במיוחד לילדים ולילדות שגדלו שקופים ושקופות, מושתקות ומושתקים, לשיר בקול הכי חזק שאפשר.
היום, הסובבים אותי אוהבים את כּל ֹ קוֹלי, גם כשאני מזייפת וגם כשקולי נקי.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||