

ארץ יצורי הפלאבַּעֲלֵי הַחַיִּים הָרַבִּים שֶׁגָּרוּ בַּכּוֹכָב הַקָּטָן סָבְלוּ מְאוֹד.
זֶפֶת שְׁחוֹרָה כִּסְּתָה אֶת כַּנְפֵיהֶם שֶׁל הָעוֹפוֹת הַדְּרָקוֹנִיִּים
וְהֵם לֹא יָכְלוּ לָעוּף,
מַיִם עֲכוּרִים מִלְּאוּ אֶת הָאֲגַם הַנֶּעֱלָם
וְחַיּוֹת הַיָּם הַזּוֹהֲרוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לִרְאוֹת דָּבָר.
בעולם המתועש של ימינו האשפה מהווה מקור לזיהום סביבתי וסכנה לבעלי החיים. איך אנחנו יכולים להפחית את הפסולת ולשמור על איכות הסביבה,
ומהי האחריות של כל אחד מאיתנו?
סיפור דמיוני קסום המתאר בצורה ציורית את בעיית הפסולת התעשייתית.
ליאת ביטון־פז היא סופרת ילדים, גננת ומורה. מובילה בארץ בפיתוח משחקים וסיפורים ממוחשבים לילדים באפליקציית "טייני טאפ".
ששת ספריה הנוספים בסדרה זו - פלא החילזון; שלושה מפתחות קסומים; סוס האש; המזוודה המושלמת של פילפלון; התזמורת של אישו דאשי וסעודה נפלאה לשנה החדשה, זכו להצלחה רבה.
הילה פור היא מאיירת, צורפת וגרפיקאית, עובדת גם בהפעלות פנטזיה ומשחקי דמיון לילדים.
הוסף לסל
קרא עוד
זיכרונות מפרומיסיהכשאתה מביע משאלה – אתה בורא עולם.
אומנם החוויה שלך היא עתידית במציאות,
אך הבריאה שלך היא מיידית בממלכת פרומיסיה.
הסוד של הזמן הוא כאן ועכשיו.
אולי לא נוכל לתפוס זאת,
אין בכך צורך.
בחלום של מי אנו נמצאים כעת?
פרומיסיה היא ממלכה מארץ רחוקה מאוד, או קרובה מאוד, תלוי את מי שואלים. קיומנו שזור בקיומה של פרומיסיה, כך שכל בריאה בממלכה נבראת בכוח הדמיון שלנו. וכל מה שקיים בעולמנו, קדמה לו מציאות בממלכת פרומיסיה. כל מסע של גילוי מתחיל מהשקת העולמות.
בעולם שלנו צריך לספק הוכחות לדברים, לראות כדי להאמין. אך כאן, בממלכת פרומיסיה, צריך להאמין בשביל לראות, ורק אז מגיעות ההוכחות. פעם בעבר הרחוק, שני העולמות היו למקום אחד, שבו כל מחשבה יצרה מציאות וכל מציאות קיימה מחשבת תחילה. אך מאז החטא הקדום החל פילוג בתפיסה, בין מהו טוב ומה לטובה, מהי אמת ומה אשליה. העולמות שלנו התרחקו מאוד זה מזה, שעריה של פרומיסיה ננעלו והיא התחילה לגסוס לאיטה. מאז העולם שלנו גוסס גם הוא יחד איתה. כדי להציל את הממלכה מפני כיליון, עלינו לשזור מחדש את עולם החומר בממלכת הדמיון, רק אז שעריה ייפתחו שוב להמונים. רק כאשר נגשר בין העולמות, נוכל להושיע את גורלנו המשותף, ולהגיע לחוף מבטחים, לארץ חדשה.
הוסף לסל
קרא עוד
הבדידות הנוראה הנפלאה הזאתאנחנו, המפקדים בצה"ל, התנסינו בחוויות של מנהיגות טוטלית רגע אחרי שהפכנו לאנשים בוגרים. למדנו להנהיג בתנועה תוך שאנחנו נופלים וקמים, כושלים וממשיכים ללכת.
הראשוניות, הבוסריות והתום שאיתם הגענו לעולם הפיקוד התחלפו כעבור שנים בחספוס, קשיחות וביטחון. עוצמת החוויות הולידה בנו ספקטרום רגשי רחב ועמוק: כעס, אכזבה, שמחה, גאווה, נחת ופחד.
וכאן נולדה הבעיה.
בחיים המתוחים והעמוסים שחווה המפקד בעת שירותו בצבא קשה למצוא את הזמן לעבד, לחשוב ולהרגיש.
ומה עם המפקד שכבר השתחרר? הוא מרגיש שמה שחווה הוא כבר פאסה, מה שהיה היה וכעת, בדרום אמריקה או בחברת ההיי-טק שבה הוא עובד, אין לזה מקום. "חלאס, התקדמנו, התבגרנו".
הסיפור שלנו, המפקדים של היום-יום, כמעט לא מעובד. הסיפור על הבדידות, המשברים שבדרך וכאב הכישלון, וגם על הצמיחה האישית, הסיפוק, השמחה ותעצומות הנפש שמלווים את שגרת הפיקוד – כמעט לא מסופר.
הבדידות הנוראה הנפלאה הזאת הוא ספר שנכתב לכל אותם מפקדים שממש ברגעים אלו או בתקופה מסוימת בעבר, חוו את הפיקוד בענק, בעוצמה, והיו רוצים לעבד את מה שעברו, להרהר בהחלטו שקיבלו ולהשלים עם מי שהיו.
עידו פיוטרקובסקי הוא קצין שריון במיל'. בשנות שירותו האחרונות השתתף בקורס מפקדי פלוגות של צבא ארה"ב, פיקד על פלוגת טנקים מבצעית וכן פיקד על קורס קציני שריון (קק"ש). הוא בן זוגה של רוני ואבא של אמרי ועופר.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||