האיש מחצצון תמר

פרדיקס היה קצין בצבאו של אלכסנדר מוקדון וחברו הטוב. בכיבוש יהודה הכיר בירושלים את דבורה, נערה מחצצון תמר, היא עין גדי. השניים התאהבו ובאו בברית הנישואין, לאחר ששמעון הצדיק, הכהן הגדול, גייר אותו ונתן לו את שמו העברי – יצחק בן אברהם.

יצחק הלך אחר אהובתו לחצצון תמר, שם הפך מאיש מלחמה לעובד אדמה. עם השנים היה למנהיגה האהוב של הקהילה. לשניים נולדה בת שנישאה וילדה בן ובת. הבת ובעלה מתו בטרם עת, והסב והסבתא טיפלו בנכדיהם והיו להם כהורים. איש מבני הקהילה לא ידע על עברו של יצחק, אך כולם הבחינו שאינו נוהג כאחד מהם.

לאחר מות אשתו האהובה לא מצא יצחק טעם להמשיך את חייו בחצצון תמר. הוא החליט לחזור לכור מחצבתו, מוקדון, ולסיים שם את חייו. נכדו המסור יצא למסע יחד עם סבו. תוך כדי המסע המפרך נחשף סודו של יצחק טיפין טיפין, ולנכד נתגלו דברים מפתיעים אודות סבו.

אלי רון נולד בחיפה בשנת 1937. היה חניך תנועת הנוער העובד בקרית חיים. יחד עם חבריו, חברי גרעין "רעות", שירת בנח"ל ובשנת 1958 התיישב בקיבוץ עין גדי, שהיה אז בחיתוליו (הקיבוץ הוקם ב-1956 אלי הקים משפחה עם רותי, חברת הגרעין, ונולדו להם ארבעה בנים. בקיבוץ היה אלי ממקימי הגן הבוטני ובו בעת היה מורה לחינוך גופני. עם יציאתו לגמלאות החל בכתיבה. עד כה ראו אור שבעה ספרים מפרי עטו. זהו ספרו השמיני.