נכדתי בת הארבע שאלה אותי לאחר שאמרתי לה ששי אינו מדבר, אינו רץ, לא יודע ללעוס ואינו יכול ליהנות מסוכריות: "סבתא, אז בשביל מה אלוהים הביא אותו"? ואני אמרתי לעצמי שזו בדיוק השאלה שאני שואלת את עצמי כל חיי איתו.
ניצה גילתה, כי החשיפה והאמפטיה הן התרופות לבושה.
סיפור חייה עם שי הוא סיפור המאבק שלה בבושה ובדחייה. דרך מאבקה לחיים לה ולבנה, ניצה גילתה את הכוחות החבויים בה. ומאז עוזרת לאחרים לגלות את כוחותיהם הם.
ניצה מזור - MA, מאמנת אנשים למיצוי יכולותיהם ולהגשמה עצמית.


אל הארץ אשר אראךאל תפחד מהכאב. הוא חלק מתהליך הכרחי של גדילה, צמיחה ומעבר למדרגה הבאה. גם אם הוא נמשך ונראה לך שהוא 'מדמם'. גם ה'דימום' הוא הכרחי כדי להוציא את הרעלים החוצה. להתנקות. להזדכך. הזמן, התובנות שלך והחוזק שלך יעצרו את הדימום וירפאו את הכאב. לא תקבל להתמודד עם משהו מעבר לכוחותיך. היקום מדויק. במילימטרים. אין שום מצב שנקרה בדרכך ואיננו מטרתי, מקדם ומעצים. ואז, כשהכול מאחוריך, תוכל להרים את הראש, לחייך ולשחרר את המצב כחלק מהעבר"
זיו בר 1962 – אמן הגיטרה הקלאסית ומנטור רוחני מביא בגילוי לב ובפשטות את סיפור מסעו הפנימי של איסר בחקירתו את העולם הפיזי, הנפשי, הרגשי והרוחני. דרך תחומי התמחות שונים ומעמיקים – רפלקסולוגיה, קבלה, אימון והו'אופונופונו – הוא מתאר בהרחבה את הבנת הגוף-נפש, לימוד חוכמת הקבלה העתיקה של העם היהודי ומושגיה הבסיסיים, פורש את ארגז הכלים האמוני בשתי אסכולות שונות, ומשלים את המסע עם הפתרון הפרקטי בלקיחת אחריות וניקוי כל הזיכרונות המיותרים, המעכבים והתוקעים את האדם בהתקדמותו האישית.
כל התחומים שמובאים בספר הם חלקי זמן נרחבים שדרכם עברו חייו של איסר. מלבד התחומים האלה התנסה איסר בתחומים רבים ונוספים (כמו הילינג, כירולוגיה, אירידולוגיה, משחקי חשיבה, ניהול רגשות, הנחיית קבוצות ועוד) כחלק מסקרנות, שאיפה לתובנות ולצמיחה, אך ארבעת התחומים האלה היוו את מרכז חייו לכל אורך השנים. כל תחום הגיע כציון דרך בתוך המסע הצבעוני, המורכב והמרגש שעבר.
אומנם שפת הכתיבה כיום מעורבבת מכמה תחומים, וכאשר שפתו של תחום אחד נוגעת בתחום אחר היא יכולה לבלבל בהיסח הדעת. הכוונה נשארה תמיד להיצמד לשורשי הנושאים ולהביא את מהותם ברמת דיוקם הגבוהה ביותר, מבלי לוותר על פשטותם.
שלמות והשלמה, להחליט, לעשות, לומר תודה על כל יום, לסלוח ולאהוב. לעסוק במה שליבכם חפץ אך לא לשכוח ליהנות מהדרך
הוסף לסל
קרא עוד
מה שטוב לפילים"למחרת, בבוקרו של יום השבת, ולא בסתם עוד 'בוקר אחד', לא הקיץ אבא שלי משנתו, שלא כמנהגו. מתוך חשש גדול הצצתי לחדרו כבר מוקדם בבוקר, שעה שרגיל להתעורר בה. מוטל היה על גבו אלכסונית, כמעט נשמט מהמיטה... כשהתעורר לבסוף — לא יצאו המילים מפיו".
הוסף לסל
קרא עוד
תמיד רציתי בת"אימא, אני רוצה להסתפר", היא אומרת לי. על מה היא מדברת, לא הצלחתי להבין. מאיפה זה הגיע פתאום? לספר את שיערה הבלונדיני, הארוך והגולש, שמספריים לא נגעו בו מאז שנולדה. הרי היא מעולם לא רצתה להסתפר.
ככה זה התחיל, פתאום, סתם כך, באמצע החיים שלי. שלי, אבל לא שלה, כי אלו לא היו החיים שלה, היא רצתה, ללכת עם האמת ואני נסחפתי בזרם החזק, צמודה חזק־חזק להחלטות, שגוררות אותי לשינוי. התנפץ לי החלום, מרעיד את עולמי, ולירון הופך/ת לנגד עיני לנער יפה תואר. והנער הזה מלמד אותי המון, יותר ממה שיכולתי לדמיין. על נחישות, על תקווה, על קווים שאסור סתם כך ליישר רק כדי שיתאימו למה שמקובל ולמה שאומרים, ועל כך שבחירה היא זכות באותה מידה שהיא גם חובה.
עופרית מצס בת 47 , משמשת סייעת רפואית ומאפרת מקצועית. היא אם לליעד וללירון, בן שנולד בגוף של בת, שבגיל שש־עשרה הגיע והפך את עולמה, טלטל אותו מצד לצד, עד שהגיעו לצד האחר, האמיתי יותר, הבטוח יותר, המוגשם. את התהליך עברה עופרית באומץ ובאהבה של אימא, יד ביד עם לירון, על כל הטלטלות והדמעות שבדרך. הם משפחה מקבלת, שלמדה רבות ובאה לשתף. סיפורה של המשפחה מתועד בסדרה דוקומנטרית על ידי מדליה הפקות עבור YES דוקו.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||