ספר זה הוא חלק מפעילות ענפה של המרכז החינוכי במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, אשר בבסיסו עומד מודל הדיאלוג החינוכי בשעת משבר, שמתווך את חוויית האשפוז לילד והוריו באופן מקצועי, מיטבי ומדויק, ומשמש כלי תומך להכנת ילדים צעירים לקראת הליך רפואי.
הסיפור מסייע להפיג תחושות של אי ודאות וחשש, ובעיקר מאפשר לילדים לגלות בעצמם את הכוח הפנימי להתמודד עם מצבים חדשים ולהפוך את חוויית האשפוז לחוויית צמיחה.
פרופ' מירב חן
ראש החוג לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית תל חי
יועצת אקדמית, המרכז החינוכי שניידר

.jpg)

.jpg)
נארג'לאן - יד אפורהפארס היה הראשון ששמע את הצעדים מתקרבים לפני ששניהם ראו דמות עטופה בגלימה אפורה יוצאת מעבר לאחת הפינות שבמבוך, מדדה לעבר המעלית. הדמות הייתה מוכרת. זה היה אחד מהם, והוא הפנה את ראשו בקושי רב לאחור כמו מצפה למשהו שיגיח מאחוריו.
הנערים לא ראו דבר, אבל הדם קפא בעורקיהם. סכיני קרח ננעצו בעורם כאשר צינה לא טבעית החלה להחליף את חום האוויר שמסביבם. הגבר התמוטט על ברכיו, לוחש משהו בקול ניחר.
את זה גם אוסמן הצליח לשמוע.
״בבקשה… כל כך קר…״
ארבעה יתומים החוסים במנזר מחפשים אוצר במעמקי מכרה ישן.
שתי עובדות בתאגיד ענק מחפשות תשובות לשאלות שעדיף שלא היו נשאלות. נער אחד, קוסם מתלמד, מחפש כוח, הערצה ובעיקר את עצמו.
דרכיהם של אלה ואחרים יצטלבו על ספינת משא במהלך מסעה בחלל. שם, כשהם מוקפים מכל עבר בריק האפל, חשיפת האמת תעמת אותם עם בחירות אישיות קשות, וגם עם רוע טהור אשר בז לחיים עצמם.
יד אפורה הוא הכרך הראשון בסדרת נארג׳לאן, פנטזיה אפית עתידנית חובקת כוכבים, יבשות וגזעים. ספר זה הוא נקודת הכניסה אל העולם העשיר שיצר לביא נחום, שבו מתקיימים בכפיפה אחת מדע מתקדם וקסם עתיק, ריאליזם קר וחום אנושי.
לביא נחום, יליד 1979 , הוא מתכנת וראש צוות פיתוח, בעל תואר ראשון במדעי המחשב. נולד בתל אביב, גר בפתח תקווה. נשוי ואב לשלושה.
הוסף לסל
קרא עוד
בקרן הרחובות המקביליםבריאה
לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים
וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ
הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר
כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי
שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל
וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק
הַמְּרַפְרֵף בֵּין אֹפֶק לְמַחְשָׁבָה
וְלִנְשֹׁם. לִנְשֹׁם
וּלְחַבֵּק מְעַרְבּוֹלוֹת
דּוֹהֲרוֹת. לִיצֹר אֶת עַצְמְךָ
מֵחָדָשׁ.
שלומי חסקי אומר שירה.
הוא מחבק מערבולות, נזכר ב"סבנטיז", שהיו שנות השבעים, ואומר שירה. עובר בשיטפון, במדבריות ההזיה, בדממה צבעונית, נזכר בילדותו, במראות ובדמויות שפגש, מתבונן במציאות העיר, במציאות חייו וסביבתו ואומר שירה. לפעמים הוא רך, לפעמים קשה, מתווכח, נאבק, מוחה, מתפכח, ואומר שירה. אשרי האיש האומר תמיד שירה.
יעקב רוטבליט
הוסף לסל
קרא עוד
מקום שבלבוְאִמָּא שׁוּב וָשׁוּב אוֹמֶרֶת לִי,"
שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּלֵּב הַרְבֵּה מָקוֹם בִּשְׁבִילִי,
שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי מְאוֹד, וְתֹאהַב תָּמִיד,
בְּכָל מִקְרֶה, בְּכָל רֶגַע, וְגַם בֶּעָתִיד."
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||