ב"לטאן – בין שני חורים שחורים", הספר הראשון בטרילוגיה הימור גנטי, מוצגים קורותיהם של קבוצת מדענים ושל הנימפונים, שהם מין תבוני דמוי אדם שמוצאם בפלנטה נפאן, ובני לווייתם, שנטשו את הפלנטה שלהם, לטאן, לפני שזו נקלעת בין שני חורים שחורים - ונכחדת. הטרילוגיה מתבססת על המיתולוגיה היוונית הקלאסית, אבל אינה תעתיק שלה אלא מנסה לטעת אותה בתוך עולם רציונאלי. הטרילוגיה מנסה לענות על השאלה מאין באו האלים? היא עושה זאת באמצעות בניית עולם בידיוני של חברה דמויית החברה האנושית, שבחרה בתוואי של אבולוציה תרבותית דומה לזו של הבונובו – קבוצה קטנה של קופי שימפנזי – שמאפשרת סקס חופשי נקי מכל מיטען מוסרני או מוסרי.
בספר הראשון מוצגת החברה בפלנטה לטאן בנקודת זמן של שיאים בתגליות מדעיות וטכנולוגיות, בעיקר תודות לתרומתם של בני ובנות מישפחה אחת, מדענים בתחומי האסטרופיזיקה, הנדסת החומרים, הגנטיקה האבולוציונית והצומח. הסיפור מתרכז בנעשה בקריית המחקר ובמוקדי מחקר נוספים, שם מוביל הקוד המניע של סקרנות ויכולת. קוד זה מתנגש חזיתית עם קוד הנהנתנות של בעלי עמדות פוליטיות בכירות, שהם גם קובעי מדיניות והקצאת משאבים.
התנגשות זו בין ה"אני מאמין" בנהנתנות לבין ה"אני מאמין" בסקרנות ובידע אודות העולם, מביאה לניסיון לפתור את הקונפליקט בדרך האלימות. הצד המיתגונן – אנשי המדע – מגייסים את יכולותיהם לחשוף את מי שרוצה ברעתם, ובזכות יתרון הידע נותנים לקונפליקט פיתרון בנוסח "צדק פואטי". אבל זה לא בא ללא מחיר מצדם והוא – נטישת לטאן לצמיתות והגעתם לפלנטה ארץ'.


המביא לבית הדפוסהמביא לבית הדפוס - חייו של זאב-וולף יוסקוביץ-יוסיפון
לא עוד, לא עוד ישיבה, לא עוד גורא. הם מכריחים אותי להתחתן עם אסתר, הבת הבכורה של פרץ נחום. לא רק שהיא מכוערת, גם אין לי על מה לדבר איתה.
אני רוצה לעשות דברים אחרים. נמאס לי מהספרים שיש כאן, שצריך להגיד מה אמר זה ומה ענה לו ההוא. אני רוצה לכתוב ספרים אחרים כמו מאפו, או שירים כמו י. ל. פרץ. אני רוצה אוויר. אני לא יכול לחיות כאן. אני רוצה מרחבים, שדות, עצים.
"אני מכריז בזאת על פתיחתה של שנת יוסיפון. לידידי היקר יוסקוביץ ימלאו בסוף השנה הזאת ששים שנים טבין ותקילין. השנה תתחיל היום לפנות ערב כאשר נצא כולנו וניטע כאן, בעין הוד, את כרם יוסיפון, שפירותיו יוקדשו ליצירת יין הראוי לשמו של ידידי יוסקוביץ הקרוי גם יוסיפון. בינתיים, עד שינטעו הגפנים, ייבצרו הענבים וייאצר היין בחביות..."
(איצ'ה ממבוש)
אחדים מתרגומים אלה באו בדפוס, בשעתם, ולפני שנים צירף ידידי זאב יוסיפון (יוסקוביץ) מן הפרקים הראשונים ההם חוברת "פרטית" משלו, והיה הולך- סובב בארץ כדרכו מאז, ומשמיע את שיריה, יחד עם שאר שירים שבתרמילו, לפני קהלו-מיודעו לעת שבת חברים גם יחד, בקיבוצים, במושבות ובערים. ליוסיפון, למינסטרֶל היהודי שבו, לתרמיל ולנבל שעל גבו ולפיטן שבחובּוֹ, מוקדש אוסף זה של שירת מינסטרֶלים שמקדֶם.
(נתן אלתרמן)
הוסף לסל
קרא עוד
עוגת אהבה פרסית"יום שישי השחור" היה היום הראשון שבו ראתה אור שמש מזה שנים.
טהרן, איראן, 8 בספטמבר 1978. הימים הם ימי המהפכה האיראנית העתידה להפוך את המדינה המודרנית והחופשית לדיקטטורה דתית קיצונית.
סורושי, בחורה אמריקאית, לבדה, מבוהלת, שבורה בגופה ובנפשה, נמלטת מהבית שבו הייתה כלואה במשך חמש שנים ארוכות. לאן תלך? ועל מי אפשר לסמוך?
הרחובות הולכים ומתמלאים המון אדם זועם. הצפיפות והדוחק סוגרים עליה והיא מתחמקת אל תוך המבנה הראשון שהיא מוצאת.
שם מוצא אותה רוסתאם, מתאגרף איראני, אלוף לשעבר, מסתתרת בפינה חשוכה. תחילה הוא כועס על מסיגת הגבול הזרה, אך אז הוא רואה את הצלקות העמוקות המכסות את גופה ונשימתו נעצרת.
"מי עשה לך את זה?"
סורושי מוצאת בביתם של רוסתאם ואימו האלמנה רודאבה מקום מפלט של החלמה וריפוי, מוקפת בריחות והטעמים של התרבות הפרסית, אך השלווה והמשפחתיות החמימה מופרים שוב ושוב על ידי השדים הישנים מעברה של סורושי, המאיימים לצוץ בכל אשר תפנה. בארץ אשר שוקעת אל תהומות הדיכוי והכפייה, המשטר האכזר מאיים לקרוע את רוסתאם וסורושי זו מזה ולנתץ כל תקווה לעתיד של אושר.
עוגת אהבה פרסית הוא רומן היסטורי מפותל ולא צפוי על בחירות קשות מול אתגרים, על אהבה במקום תקווה אבודה, ויותר מכול, על משפחה אמיתית שהיא לפעמים אנשים שאנחנו בוחרים בעצמנו.
הוסף לסל
קרא עוד
אינטימיות זרה"בשיחת הסקייפ ההיא בין גבעתיים לדרום הודו ראיתי לראשונה את החיוך הרחב של אמילי וידעתי מייד: היא תהיה המטפלת הנכונה לאימא שלי, שהדמנציה כבר כילתה חלקים ממוחה. אמילי אמרה שהיא מקווה מאוד שאבחר בה, ובאותה נשימה הראתה לי את העריסה הצבעונית שלידה, שבה שכב התינוק שלה, ג'והאן בן החצי שנה, זה שאותו תשאיר מאחוריה כדי לבוא ולטפל באימי. וכך החלה מערכת יחסים מתמשכת שבה התערבבו רגשות חיבה עם רגשות אשמה, אינטימיות וזרות."
אינטימיות זרה מגולל בלשון מרתקת וסוחפת את סיפוריהם של אנשים שהגיעו לישראל כדי לעבוד בטיפול בקשישים, וגם את סיפוריהם של בני משפחה ישראלים שמעסיקים מטפלים מהגרי עבודה. כל אחד מהסיפורים חושף זווית אחרת בחיי המטפלים ובני המשפחות וביחסים ביניהם, וסך הסיפורים משרטט תמונה של מפגש אינטימי, מסקרן ומרגש, לעיתים גם כואב ומר. הספר תורם להבנה של צרכים ודילמות של בני המשפחה ושל המטפלות, ויכול לסייע למי שמעוניינים לרקום מערכת יחסים מיטבית בטיפול הביתי. הסיפורים האישיים שזורים בהסברים על הליכים בירוקרטיים וכן בהמלצות יישומיות שמיועדות לתרום לאיכות החיים של כל הנוגעים בדבר.
ד"ר דניאלה אריאלי היא מרצה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. אריאלי, בת לאם שחיה עם עובדת סיעוד מהודו, כתבה את הספר על בסיס מחקר שכלל יומן שדה וכן ראיונות עם עובדי סיעוד מחו"ל, בני משפחה ונותני שירותים בתחום.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||