סיפור עלילה מחורז, המתעל את רגשות העצבות אשר חוֹוִים כולנו, ובכלל זה גם ילדינו הרכים, במצבי אי־הצלחה ואכזבות שונות במהלך חיינו.
על פני תפיסתו של מר יאוש, המשתדל לקבל בהכנעה את כישלונותינו בהגשמת חלומות, מציג הספר את חלופת התקווה בפיה של גברת יהב, המעודדת התחזקות והגבָּרַת ביטחון עצמי למען שיפור ותיקון ומציאת מוצא.
זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, השלישי בסדרת ספריו החדשה בין חיוך לחינוך.
התייחסות מאת פרופ' קלודי טל
בלב הספר מר יאוש וגברת יהב מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתקיים מאבק פנימי בין תקווה והתמודדות — המיוצגת בו על ידי גברת יהב — לבין כניעה לטרדות החיים, המיוצגת על ידי מר יאוש, המצויר בצבעים קודרים ומוקף עורבים שחורים, בעוד גברת יהב צבעונית ומוקפת אנשים מאושרים. המעניין הוא שמר יאוש מצטייר כדמות מורכבת, נלחם בעוז על עמדותיו: "... אֲנִי אֶמְצָא כָּל דֶּרֶךְ/לְמַלֵּא/תַּפְקִיד חָשׁוּב/הַיֵּאוּשׁ שֶׁלִּי/הוּא עֵרֶך..." זאת ועוד, ברור מקריאת הספר, וככה זה גם בחיים, שכולנו חווים רגעי יאוש: "... לִפְעָמִים/בֵּין הָעַרְבַּיִם/.../מִתְגַּנֵּב/הַיֵּאוּשׁ אֵלֵינוּ/מְבַקֵּשׁ/לְהִתְחַבֵּר." יש מקום בעולם ובחיינו לתקווה ולרגעי יאוש. עם זאת, יש להבחין בין רגעי יאוש לבין עמדה עקרונית של ויתור על התמודדות עם אתגרים. חשוב אפוא שגם באמצעות הספר ניתן לגיטימציה לעצב ולרגעי היאוש, מתוך היכולת להבין שחשוב להתמודד ולבנות חוסן אישי. ואכן גברת יהב מייצגת גם תקווה וגם חוסן, עם יכולת התמודדות. השימוש במילה "יהב", מילה "גבוהה" ומסקרנת; מחייב את ההורים והמחנכים, הקוראים לילדים, להתעמק במשמעויותיה, כדי להיות ערוכים לתת להם הסבר הולם. הספר מציג תפיסת עולם: לנוכח קשיים, אתגרים ומשברים שעימם יש להתמודד. לכן נדרש להתייחס לשאלה: איך מבינים הקוראים את מכלול התובנות הנכללות בו? דעתי היא שחשוב לקרוא את הטקסט ולהסביר את פירוש ומשמעות המילים, אבל לא להטיף לילדים, אלא להקשיב לאופן שבו הם מבינים ומפנימים את המאבק התמידי המתקיים בין מר יאוש לגברת יהב.
פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית
כיהנה בתפקיד ראש תכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך
מרצה במכללות "אחוה" ו"חמדת הדרום"
המחבר הוא משורר עברי ויזם חברתי, זכה בעיטור "קסת הזהב" לשנת 2015 מטעם "אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל". ספריו הקודמים שראו אור:
בהוצאת "אוריון הוצאת ספרים": לאתגר את שעמומי (2021), חולקים את התשומי (2020), מיהו מלך החיות? (2019), מחנכים את המפלצת (2018), נצחונו של חלזוני (2017), מחבקים את קיפודוני (2016), ממש וכאילו (2014), מרכז המעגל (2013), מי המפסיד?! (2011).
השדון של שרון — בהוצאת "גוונים" (1996). מה תרצה, בני, להיות — בהוצאת "תגא" (1978).
"מעשר" (10%) מהכנסות המחבר ממהדורה זו ייתרם לכפר השיקומי "עדי נגב — נחלת ערן"


מה לחשה החסה לסבתאלְפֶתַע אָמְרָה סָבְתָא: "שְׁשְׁשְׁ.... יְלָדִים, שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה!"
תּוֹם, מָאיָה וְשַׁי חָדְלוּ לְפַטְפֵּט וְהִבִּיטוּ בָּהּ בְּסַקְרָנוּת.
"אֲנִי שׁוֹמַעַת מַשֶּׁהוּ, אֲבָל הַקּוֹל כָּל כָּךְ חַלָּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט,
אֲבָל מַמָּשׁ בְּשֶׁקֶט, כְּדֵי לִשְׁמׄעַ אוֹתוֹ," הִסְבִּירָה סָבְתָא בִּלְחִישָׁה.
הוסף לסל
קרא עוד
מסע של נמריםהספר מסע של נמרים נכתב במטרה לסייע לילדים לעבד את הכאב שנגרם מאובדן של אדם יקר ולעזור להורים להתמודד עם עיבוד האבל מול ילדיהם.
הסיפור נוגע במנעד רגשות – כאב, עצב, קנאה, כעס ואשמה, לצד שמחה, אהבה וצחוק. תמצאו בו רכיבים של תקשורת ושיתוף פעולה, שמאחדים מבוגרים וילדים בניווט בין קשיי האבל והאובדן בשגרת החיים, לצד שיח מרפא על חוזק ותקווה.
כמו כן, בסוף הספר תמצאו מדריך להורים, למטפלים ולאנשי חינוך שנכתב במיוחד לשם הקניית כלים לההתמודדות עם האבל והאובדן של הילד המתאבל.
הוסף לסל
קרא עוד
המסיבה של אןבעוד כשבוע אן תחגוג את יום ההולדת החמישי שלה. היא מתרגשת ומצפה ליום המיוחד, ומזמינה את כל החברים למסיבה, מלבד מיכל הילדה שתמיד יושבת לבדה בגן. כשחברה טובה נחלצת לעזרתה של מיכל, אן וכל ילדי הגן נחשפים לכישרונה ולתכונותיה של מיכל.
אך האם אן תשנה את דעתה ותזמין גם את מיכל למסיבת יום ההולדת?
המסיבה של אן הוא סיפור על חברות, שיתוף פעולה, אמפתיה, וקבלת השונה, אך מעל לכל אלה, זהו סיפור על מתן הזדמנות. הזדמנות אמיתית. כזו שכל אחד מאיתנו צריך לפעמים.
לימאי דיין–כהן אשת חינוך בעלת BE.d בחינוך, נשואה למתן ואמא לשתי בנות. בילדותי הייתי ילדה שקטה, נהגתי לשבת בצד, ולא היה בי אומץ להביע את עצמי ואת תחושותיי. ובמשך תקופה ארוכה הייתי מוחרמת בקרב תלמידי כיתתי. האירוע המכונן היה מסיבת יום הולדת כיתתית שלא הוזמנתי אליה. למעשה, הייתי הילדה היחידה בכיתה שלא הוזמנה למסיבה. גם לאחר 24שנים אני עדיין זוכרת את העצב הגדול שהתלווה לדחייה, והוא הפך לחלק מפסיפס חיי ונפשי. המסיבה של אן" נכתב מכאב ליבי, כדי לתווך ולעורר שיח רגשי/חברתי כבר בגיל הצעיר, לפתח אינטליגנציה רגשית וקבלת האחר, כדי שלכולנו יהיה נעים ובטוח יותר בחברה שלנו.
הוסף לסל
קרא עוד| חוות דעת גולשים | |||
|---|---|---|---|
| שם משתמש | תאריך | דירוג | הערה |
| דירוג קונים משוקלל | 0 קונים דירגו מוצר זה | ||