שאלות נפוצות

בעיקרון בוודאי שכן, אך כידוע לכל דבר יש מחיר. ואני אסביר:  אם תוציא את ספרך לבד ולא על ידי הוצאה לאור, לא יהיה גורם שייקח אחריות על ספרך ועל הצלחתו והצלחת שיווקו, כמו גם ליווי מקצועי והקפדה על מרכיבים מסוימים שאמורים להימצא בספר ועל הפורמט המתאים וכו'. כמו כן בסופו של דבר סה"כ המחירים שתשלם לבעלי המקצוע השונים לא בהכרח יהיה זול יותר מהעלות שתשלם להוצאה לאור. דבר נוסף, אם תוציא את ספרך לבד , לא יהיה לו בית, קורת גג שתדאג לשיווקו ולהצגתו, למשל בשבוע הספר,  ותהווה כתובת קבועה לחנויות הספרים, לספריות  ולגורמים שונים לרכוש ולהזמין ממנה את ספרך.  

את מעלה שאלה חשובה מאוד. חשוב להבין שבמילים "עורך" או "עריכה" משתמשים לעתים קרובות שלא בצורה מקצועית. ואכן מיהו עורך? האם כל מורה ללשון או סטודנט ללשון רשאי להגדיר עצמו כעורך? האם  כל בוגר תואר שני בלימודי לשון הוא בעל כישורים של עורך? האם כל בוגר לימודי עריכה הוא בהכרח עורך טוב? והתשובה על כך איננה חד משמעית כמובן.

קיימים שני מושגים מרכזיים בעריכה: "עריכה לשונית" ו"עריכת תוכן/עריכה ספרותית".  עריכה לשונית מתמקדת בעיקר בשיפור השפה, מבנה המשפט, הניסוחים והכתיב, אולם היא לבדה אינה מספקת ואין בה כדי לספק ספר טוב ואיכותי. זאת משום שעל פי רוב נדרשת עריכת תוכן על ידי עורך תוכן אשר הואיל ואיננו הסופר עצמו הוא יכול לבחון את הספר מנקודת מבט אובייקטיבית. עורך כזה יודע לבדוק ולזהות את איכות הטקסטים, את ההחמצות, את החזרות, את הסתירות ואת נקודות התורפה שמונעות מן הספר להיות ספר טוב. ובכישרונו הרב, ולא רק בשל ידע השפה העברית אלא בזכות כישרון ספרותי וגישה מעמיקה ורגישה כלפי הכותב וסגנונו כמו גם קהל היעד של הספר, הוא יודע להביא את הספר למיצוי מרבי של הפוטנציאל שלו .

לדעתי אין בכך צורך וזה רק מגדיל את ההוצאה הכספית שלך, ואני אסביר: כאשר מגיע כתב יד להוצאה לאור, הוא עובר לבדיקתו של הלקטור, כדי לבחון את טיבו. הלקטור נותן דעתו לתוכן, לסגנון הכללי ולפוטנציאל השיווקי. אם יש בטקסט שגיאות כתיב או שימוש בשפה לא תקינה או ניסוחים טעוני שיפור, אין זה משנה לצורך ההחלטה אם החומר ראוי להוצאה לאור או לא, משום שבכל מקרה הוא יעבור עריכה לשונית והגהות על ידי ההוצאה אם יתקבל. לעתים קרובות מגיעים להוצאה חומרים הכתובים בשפה גבוהה ורהוטה  וללא כל שגיאות כתיב אך תוכנם ועלילתם אינם מעניינים בלשון המעטה , והספר נדחה; בעוד כתבי יד מעניינים ומרתקים אשר נכתבים בשגיאות כתיב רבות ובניסוחים הדורשים עריכה ושכתוב מחדש יתקבלו על ידי ההוצאה אם תוכנם מעניין וטוב.

 

מלבד זאת, כשמגיע אלי להוצאה לאור חומר אשר ראוי להוצאה ולפרסום אך עבר עריכה במקום אחר, לעולם אינני מסתפקת בעריכה שנעשתה על ידי גורם אחר ומקפידה למסור את החומר לעריכה אצל אחד מעורכי ההוצאה אשר כישוריו מוערכים על ידי. זאת משום שהוצאה לאור המוציאה ספר אמורה לקחת אחריות על טיבו, וכיצד אוכל לקחת אחריות על חומר שלא נערך על יד בעלי המקצוע של ההוצאה. כך שלשאלתך, אם בלאו הכי אתה תשלם על העריכה שתתבצע בהוצאה לאור שתוציא את ספרך מדוע לשלם פעמיים גם על העריכה המקדימה?

המצב שאתה מתאר הוא אכן המצב הרווח. כל הוצאות הספרים מקבלות מדי יום כתבי יד רבים של כותבים. ההוצאות לאור באשר הן פועלות לשם הפקת רווח כמו כל חברה מסחרית אחרת. את הרווח הן יכולות להשיג באמצעות מכירת הספרים וכן מעמלת ההפקה של הספר. ההוצאות אינן יכולות להרשות לעצמן לסכן את כספן בהשקעה בכותבים לא ידועים, משום שמדובר במידה גדולה של הימור. אולם כשמדובר בסופרים ידועים ובעלי שם על פי רוב יסכימו מיד ואף ישכנעו את הסופרים האלה להוציא את ספרם אצלם ללא תשלום ואף ישלמו להם על כך.

לא בהכרח. ייתכן שספרך מצויין אך נדחה כי ההוצאה לאור שפנית אליה עסוקה כרגע בפרויקטים אחרים ואין באפשורתה להוציא לאור ספר נוסף. אפשרות אחרת  - ייתכן שספרך נדחה משום שאינך סופר מוכר וידוע, ואותה ההוצאה לאור מעדיפה להפיק רק ספרים של סופרים מפורסמים. אך קח בחשבון באותה המידה שאם קיבלת תשובה חיובית מהוצאה לאור כשאתה משלם על הפקת הספר - אין זה בהכרח מצביע על כך שספרך טוב ,שכן הואיל ואתה משלם ייתכן ששיקול ההוצאה לאור היה להכניס עוד כסף לכיסה בלי קשר לאיכות ספרך. בקיצור כל עניין לגופו , והסקת מסקנה כזאת או אחרת אינה בהכרח נכונה.

בדרך כלל תהליך ההפקה של ספר נמשך בממוצע כחצי שנה עד שנה. הדבר תלוי במספר העמודים, בטיב העריכה הנדרשת, ברמת העיצוב הגרפי ובמורכבות הספר מבחינת חומרי ההפקה. 

בשלב ראשון עלייך לשלוח את כתב ידך להוצאה לאור כדי שהלקטור יוכל לקרוא אותו ולהחליט אם הוא ראוי ומתאים ובעל פוטנציאל שיווקי.

 אם ההוצאה לאור תחליט כי ברצונה להוציא  לאור את ספרך, תקבלי הצעת מחיר באשר לתשלום שעלייך לשלם על מנת להוציא לאור את ספרך.

אם הצעת המחיר תהיה מקובלת עלייך ייחתם חוזה בינך לבין ההוצאה לאור .

לאחר מכן תמסור ההוצאה לאור את ספרך לעריכה, שבה יטופל הצד הטקסטואלי של הספר מבחינת התכנים ומבחינת תקניות השפה.

לאחר העריכה יימסר ספרך להגהה לוודא שאין שגיאות ושקיימת האחדה של הכתיב על פי כללי האקמיה ללשון העברית.

כשהחומר ערוך ובדוק הוא יימסר לגרפיקאי אשר יעצב את דפי הפנים של הספר כמו גם את עטיפת הספר.

הספר יימסר שוב לבדיקה ולהגהה כולל כמובן בדיקה שלך לשם אישורך.

וכאשר תיתני את אישורך יימסר החומר לבית הדפוס, שממנו תקבלי בשלב הראשון העתק שמש (פיילוט) לאישור אחרון שלך.

ורק לאחר שתבדקי ותאשרי כי הן העריכה והן העיצוב מקובלים עלייך,  יודפס הספר וייכרך.

את הספר המוכן תמסור ההוצאה לאור לחנויות הספרים ולספריות באמצעות מפיץ הספרים.

בכל תקופה מסוימת שתיקבע בחוזה תקבלי דיווח מההוצאה לאור לגבי כמות הספרים שנמכרו וכן ישולמו לך התמלוגים שמגיעים לך .

בהצלחה!!!

חשוב מאוד לא להיחפז בבחירת ההוצאה לאור משום שתגלו כי כל הוצאה עובדת בשיטה שונה ומציעה לפונים אליה מחירים שונים כמו גם תנאי  חוזה שונים. כדאי ומומלץ להשוות את הצעת המחיר כמו גם את החוזה שתקבל ואת תנאיו מול כמה הוצאות לאור. עליך להגדיר מראש מהי המטרה שברצונך להשיג בהוצאת ספרך ולבחור בהוצאה לאור שנראית לך כמי שתוכל להגשים את מטרתך. למשל אם מטרתך לראות את ספרך משווק בחנויות הספרים, עליך לבחון את שיטת השיווק של ההוצאה לאור, והאם ספריה משווקים לחנויות הספרים כולן. כדאי מאוד לקחת ליד את הספרים שההוצאה לאור הוציאה כדי לבחון את איכותם, מידת חשיפתם בחנויות הספרים ובעיתונים, והאם יש בהם ספרים הדומים לז'אנר שאתה מתעתד להוציא. 

אין קשר בין איכות ההוצאה לאור, מקצועיותה  ואמינותה לבין היותה חברה בהתאחדות המוציאים לאור. כל הוצאה לאור בישראל אשר הוציאה ספרים יכולה להיות חברה בהתאחדות המו"לים תמורת תשלום. ההתאחדות מייצגת את ענף המו"לות בישראל, מספקת מידע וגם ייעוץ משפטי לחבריה, מעודדת את הקריאה בקרב הציבור, מארגנת ירידי ספרים כגון שבוע הספר ועוד. יחד עם זאת אין בחברות בה או באי-החברות בה משום אמירה כלשהי לגבי איכות הוצאה לאור מסוימת משום שהחברות בה נתונה לבחירה, ואין בעצם החברות בה משום אישור או רשיון לטיב ההוצאה לאור.

כל הוצאה לאור, גדולה כקטנה, יכולה להשתתף בשבוע הספר שמארגנת ההתאחדות ולהציג ולמכור בדוכן הספרים שלה את הספרים שהוציאה לאור, וזאת תמורת תשלום על רכישת דוכן למכירת ספרים.

ממש לא נכון! האינטרס של חנויות הספרים הוא למכור ספרים, והן מציגות למכירה על מדפיהן ספרים של הוצאות לאור קטנות לצד הוצאות גדולות, ובתנאי שהספר מובא אליהם על ידי מפיץ ספרים מוכר שמייצג את ההוצאה לאור ולא על ידי אדם פרטי שהוא מחבר הספר.

כמובן שצריכים להתקיים פרמטרים סבירים ומקצועיים בספר כדי להיות מוצג בחנויות. אם הספר הופק על ידי הוצאת ספרים מקצועית, המנוסה בהפקת ספרים ובשיווקם אין זה משנה אם ההוצאה היא קטנה או גדולה, פרטית או עצמאית, הספר יגיע אל חנויות הספרים.

חנויות ספרים אינן קונות ספרים מאנשים פרטיים או מכותבים שונים. ההגיון העומד מאחורי זה הוא שהחנויות אינן יכולות ליצור התקשרות עסקית עם גורמים רבים מדי כמו כותבי הספרים. ולפיכך הן מתקשרות עסקית בקניית ספרים מרוכזת עם מפיצי ספרים מוכרים , שמהם הן קונות ספרים . וזו כמובן סיבה נוספת מדוע כדאי להוציא ספר באמצעות הוצאת ספרים שתשווק את ספרך לחנויות.

נכון, עלות הוצאה לאור של ספר היא יקרה. אני אציג בפניך כאן את רשימת הגורמים שמעורבים בהפקת ספרך ואני מאמינה שהדבר ייתן מענה לשאלתך מדוע כה יקר להוציא לאור ספר. ובכן, לשם הוצאתו לאור של ספרך יש להפעיל את הגורמים הבאים ולשלם עבורם: לקטור, מוציא לאור, עורך ספרותי, עורך לשוני, מגיה, מנקד, מאייר, גרפיקאי, לוחות דפוס, נייר, בית דפוס, כריכייה,  יחסי ציבור, שיווק ועוד. אם תיקח את הסכום שציינת ותחלקו בין מספר כל הגורמים האלה תקבל תשובה לשאלתך.

עלויות הוצאת ספר מגוונות ומושפעות ממרכיבים שונים כמו מספר העמודים, כמות העותקים, דרישות העריכה, פורמט הספר, האם זו הדפסה צבעונית או צבע אחד, כריכה קשה או רכה ועוד. אך לשאלתך עלות הפקת ספר ילדים עשויה להיות לפעמים דומה לעלות הפקת ספר מבוגרים, שכן בעוד שבספר מבוגרים יש יותר עמודים ויותר טקסטים לעריכה , בספר ילדים לעומת זאת יש לשלם כפי שציינת את עלות המאייר ובנוסף זו הדפסה צבעונית ועם כריכה קשה. כך שבאופן גס ניתן לומר שהמחירים לפעמים דומים אם כי עשויים להיות הפרשים גדולים.

קטונתי מלהשיב על שאלה מורכבת שכזאת. אני מאמינה שלכל סופר או כותב יש את מקור הנביעה האישי שלו אשר ממנו הוא שואב את יצר הכתיבה ואיכויותיה, וזה שונה מאוד מאחד לשני. למשל: יש סופרים השואבים את עוצמתם מעולם חוויות רחב שהתנסו בו; אחרים כוחם בא להם דווקא מתוך הדמיון והפנטסיה המפותחים בהם מאוד. כך או אחרת התברכו גם אלה וגם אלה ביכולת הבעה בכתב ובדחף פנימי להעלות את הדברים על הכתב.

 

סופר טוב בעיניי הוא כזה שכתיבתו מעוררת בקורא ריגוש מסוג זה או אחר ומעבירה אותו חוויה חדשה. סופר טוב יודע להפעיל במילותיו ובתיאוריו את חושיו של הקורא. סופר טוב נוגע בכתיבתו בקורא....

אמר לי פעם סופר ידוע: "לפעמים אתה יכול לכתוב 200 עמודים, ואז מעמוד 200 מתחיל ספרך האמיתי והאיכותי ואת כל מה שקדם לו אתה זורק לפח..."  ואכן, אם בוערת בך התשוקה לכתוב - כתבי, אל תבקרי מדי את עצמך, תני לכתיבתך לזרום ממך חופשייה, תרגלי כמה שיותר את כתיבתך כמו שמתרגלים נגינה על כלי מוסיקלי. את יכולה גם להירשם לסדנאות כתיבה ולקבל גם שם כלים רבים. אם תרצי בכך ויש לך את זה, כישרונך  ימצא את דרכו ואת זמנו לבוא לידי ביטוי....